יום שני 09 יוני 2014
רולסטון
חלמתי שוב חלום תעופה. התרוממתי מעלה לאט, מרחף מעל מעין שוק מקורה. ריטה (הזמרת) הובילה כמה מבוגרי נען לריצה קלה. קיוויתי שהיא תבחין בי. יריעות הבד שהיו פרושות מעל החבורה שלמטה הסתירו לי את המתרחש. התהפכתי על גבי ושילבתי ידיי מאחורי ראשי. פתאום הבחנתי שריטה מרחפת לצדי. אמרתי לה שברור לי שאנשים כמוה יודעים לרחף. היא השיבה נכון, אני יכולה, אבל לא כל כך אוהבת..
חלומותיי הם סודותיי. לעתים אני בוחר לשתף בהם אחרים לעתים לא.
למה לא?
אני חושש לחשוף חולשות. כאלה שאני מודע להן וכאלה שלא.
חלום הוא שאלה או תשובה? האם הוא מקרי או תוצר לוואי של מבוכי הנפש? האם יש בו גם מרכיב נבואי (יוסף בעל החלומות)?
הכול נכון.
חלומותיי שלי הם חוויותיי, בדיוק כמו החוויות שאני חווה בעולם התופעות. זה סוג של הגשמה אלטרנטיבית שבה כל פנטזיה ניתנת למימוש. "הסיפור שלא ניגמר".
רולסטון
0
ינדר-yneder 