החיים כמסע

עלי שלכת זה לא לכלוך
בכי של תינוק זה לא רעש

 

הנק

הבלוג מתחיל בצעד מהוסס, מביט קדימה אחורה ולצדדים, מבקש נקודות אחיזה וסימנים מוכרים. עולם חדש ומסקרן של תגיות וכלים ועיצוב וכל מיני מילים לא מוכרות. עוד מעט יהיה בסדר.

בונים את בית הבוץ בבאר מילכה. מסע קסום אל ממלכתם של האנשים החולמים. אני אחד מהם. לא יחידי בטריטוריית הטבע הזאת הרחוקה כל כך מבועת המרכז המתעתעת. נמצאים איתי גם סיון יפתח ונגב, בוסתן ושדה. כשמם כן הם. אני, הסבא, בפיהם סבי, בעצם רק עובר אורח פה. הם תושבי הממלכה האמיתיים. ניגע בכולם בהמשך.

נגב צילמה אותי
נגב צילמה אותי

3 Comments

    1. יורם יקר –
      אני כ'כ מודה ליאיר ששלח לי את… הבלוג… האם כך קוראים לכך באמת? קראתי כמעט הכל, מדהים כמה הכתיבה שלך דומה לציורים שלך. מאד נהנתי לטייל בין הציורים והכתובים, היה לי מעניין ומפתיע.
      תודה לך. חבוק גדול
      רחלי קמינסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.