עלי שלכת זה לא לכלוך
בכי של תינוק זה לא רעש
הבלוג מתחיל בצעד מהוסס, מביט קדימה אחורה ולצדדים, מבקש נקודות אחיזה וסימנים מוכרים. עולם חדש ומסקרן של תגיות וכלים ועיצוב וכל מיני מילים לא מוכרות. עוד מעט יהיה בסדר.
בונים את בית הבוץ בבאר מילכה. מסע קסום אל ממלכתם של האנשים החולמים. אני אחד מהם. לא יחידי בטריטוריית הטבע הזאת הרחוקה כל כך מבועת המרכז המתעתעת. נמצאים איתי גם סיון יפתח ונגב, בוסתן ושדה. כשמם כן הם. אני, הסבא, בפיהם סבי, בעצם רק עובר אורח פה. הם תושבי הממלכה האמיתיים. ניגע בכולם בהמשך.
ינדר-yneder 
אבא שיהיה בהצלחה!
יורם יקר –
אני כ'כ מודה ליאיר ששלח לי את… הבלוג… האם כך קוראים לכך באמת? קראתי כמעט הכל, מדהים כמה הכתיבה שלך דומה לציורים שלך. מאד נהנתי לטייל בין הציורים והכתובים, היה לי מעניין ומפתיע.
תודה לך. חבוק גדול
רחלי קמינסקי
תודה רחלי איזה כייף.