פנייה אישית לבני-בנות הדור השליש בנען. פרסמתי גם בדף הבית של נען.

‏

יום ראשון 25 פברואר 2018

 

פניה אישית אליך, בן/ת הדור השלישי

בחרתי לחיות בנען בגלל אנשיה וסביבתה. הפיזית והחברתית-תרבותית כאחת.

בקיבוץ של פעם הופנו כל המשאבים, ההון והנכסים לטובתו של הציבור וחולקו לחברים באופן שווה.

שינינו זאת ועברנו תהליך של הפרטה שמשמעותו העברת נכסים אלו מידי הציבור כולו לידיהם ואחריותם הפרטית של החברים.

תמיד חיינו במעין בועה מוזרה משהו לעין חיצונית. קהילה תורמת, מתגייסת, מתנדבת לטובת החברה הפנימית והחיצונית, וגם דואגת לחבריה בכל היבט אפשרי, כלכלי, פיזי, חינוכי, תרבותי, רפואי וכו'. מודל מדהים של התנהלות ראויה ונכונה..

יצרנו סביבה שטוב לחיות בה. לנו ולמשפחותינו.  לציבור החי בנען.

אבל, בחרנו להפקיד את ניהול הקהילה בנען בידי אדם חיצוני. טוב ומוכשר ככל שיהיה, הוא אומנם יקרב אותנו אולי להגשמת מאוויים אישיים לטווח קצר, ייתכן אף קצר מאוד.. אבל לאחר מכן נהפוך לעוד חברה בערבון מוגבל או בלעדיו, בה הנהלה נחרצת למדי כופה עלינו מרותה האכזרית למדי, לא כי היא רעה, אלא משום שהיא חייבת בציות מוחלט לחוקים, דרקוניים ולא צודקים לעתים של גורמי החוק במדינת ישראל, שגם הם מצדם פועלים על פי הכללים החדשים שאנחנו שינינו.

הוצאנו במו ידינו את האחריות על התנהלותנו הפנימית ומסרנו-הפקדנו אותה בידיים זרות וחיצוניות ששיקולים פוליטיים, בד"כ צרים מאוד, לעתים אף עוינים למפעלנו ולחברתנו, ינחו אותן בקבלת החלטות, מנוגדות לגמרי לצרכינו ועקרונותינו.

אינני נגד או בעד שיוך. עלינו, בני הדור השני, זה כבר לא ישפיע. נדמה רק שהמערכת הסביבתית שיצרנו בנען תקרוס כולה, לא לטובתנו ובוודאי שלא לרצוננו. מהלך ההפרטה והשיוך טובים עד לנקודה בה הם נהפכים עלינו ומבטלים בעצם את היתרונות, הכלכליים והתרבותיים של חברתנו. אין ספק שמעמסת החיים האישית של רובכם, בני הדור השלישי והבאים אחריו, גדולה מאוד בהווה ועוד תגדל לאין שיעור בעתיד. ללא אותה סביבה שבגללה בחרתם לחיות בנען היא תכביד עוד יותר. לבד תמיד יותר קשה. הפערים בין איש לחברו יגדלו מאוד וכמו בעולם המתנהל סביבנו, נגדר עצמנו בתוך ההיכלות הפיזיים והמנטליים שבנינו לעצמנו, כל אחד על פי יכולותיו, הגדולים או הדלים. נקטין מאוד, מטבע הדברים, את ההשקעה בכלים החברתיים שלנו, באירועי  תרבות משותפים, חגים, ספורט וכד', וזה יהיה בעצם הבסיס ליחסינו  ההדדיים.  מה שיותר למשפחתנו הגרעינית ומה שפחות לסביבתנו. ככה אנחנו באמת רוצים שיהיה?

בני הדור השלישי עכשיו תורכם!!

עורו. מכל מפקדי הצבא המוכשרים, אנשי ההייטק, מנהלי החברות, עורכי הדין והפקידים המוכשרים אין אחד שיקום ויגיד  אני האיש?.  יקום ויוותר על נוחות מקום עבודתו ויחלץ לטובת עצמו וסביבתו כשהוא מבין את גודל הקורבן האישי מצד אחד אבל גם את גודל המשימה אליה יירתם?. הוא יאלץ לעבור מדורי גיהינום פנימיים וחיצוניים בדרכו החדשה, כי זו דרכו של המאמין המוכן ליישם הלכה למעשה את רעיונותיו ודעותיו. לבסוף ינצח המאמין וינצח גם הציבור. הסביבה שתיבנה כאן היא עבור ילדיכם והדורות הבאים. בית מגורים בלבד, חשוב ככל שיהיה, איננו המרכיב הבלעדי בחייה של חברה. לא חברה כמו זו שאתה ואני חפצים בה. לא חברה כמו זו שנדמה כי כולנו חפצים בה.

על כן אזור אומץ,  קום מיד והצע עצמך לתפקיד הנהגת הקהילה והובלתה על פי האופן בו תרצה לראותה. ידרשו ממך וויתורים אדירים ודבר איננו מובטח. ניראה קצת הזוי אולי לדבר בתקופתנו המופרטת לדעת והפוליטית עד בחילה לדבר על עקרונות ומוסר, שלא להזכיר את המלה הגסה הקרבה.  גבש לעצמך צוות שיתמוך בדרכך-דרכנו וילווה אותך. יש כאן אנשים כמוך שמאמינים ומבינים את גודל המשימה, ייתכן ואינם רואים עצמם ראויים ויכולים להתייצב בקידמת הבמה. זוהי מלחמה אמיתית , עם נפגעים. אבל אתה יכול. בחרת להיאבק בחוץ על מנת לעשות לביתך.  הגיע הזמן להתייצב, להתעמת, להיכנס  זקוף קומה בשער הראשי. לא בדרכים צדדיות וסמטאות נסתרות. ביתך הוא קהילת נען כולה!! קום איפה והתייצב למערכה.

פינה להשראה: "…הנה הנם בני עזים כאלונים.."

בברכה – יורם נדר