עוד בסימן פסח
אני אוהב מאוד את חג האביב והחרות. לא את מה שעומד מאחורי המילה פסח.
הטבח הנורא והפסיחה על בתי אבותי העברים.. סוג של מורשת בעייתית בעיני.
בכל זאת, בסימן החג המיוחד הזה. מעבדות לחירות. לי זה קרה בדארווין.
שחרור מנטלי מלווה בתחושת הקלה עצומה.
מחסומי ברזל שהייתי כלוא בתוכם נמוגו פתאום. מין החלצות מופלאה שכזאת מדאגות ולחצים ללא כל הסבר תבוני.
זה קשור אולי להבנת המשמעות של בית שחוזרים אליו. סביבה פיזית, אנושית ומנטלית. סביבה מוכרת ואהובה.
שבעה חדשים עברו. ממש כייף, אבל עכשיו עוד יותר. המסע זורם לו בנחת וחי את חייו העצמאיים והחופשיים.
עוד בסימן פסח
0
ינדר-yneder 