אחזקות

…

אחזקות שומי את שומי בע"מ.
מיהו שומי? את מי שומי עמ?
אני חייב לאתר אותו. האמ יזהה
אותי במבט ראשון
או שאאלצ, כמתחייב
מטופס ההסכמה ששנינו חתומים
עליו במשרד נוטריון תלאביבי כלשהו
להשתרע על גשר ברזל
ישן, אותו אחד שהיא שמה
כבר שנים בשערה שלא
יפזז אל תוך עיניה בעת
גריבת גרבי הניילון החדשות
שרכבות אחדות כבר אצות
בהן מעלות עשן מדורות
מסמא…
זוחלי מדבר מביטים בתמהון
אל הכביש העמוס המוביל
על תלתלי הזהב שלה מאוזן
מסומרת בעגיל כספ הודי
אל תנוך ממולכד חתיכות
סוכר גביש – אותו סוכר
שסבאלה שם בפי,
קוביות שבורות של מלח
מתוק שהוא עדיין מלקט
(ככנמסרליהיומ)
בין שיניה של מגרסת הפלדה
במפעל הפוספטים. אנחנו יורדים
לסדום במרכבות צבא
וקרונות מהגרים, כובשים
חלקים חלקים פיסות פיסות
נתחים נתחים של חתרורי
חוור וחמאדה מדברית – שם
נתקע את מנופי החלומות הענקיים. (שנשאנו על
כתפינו בלילות
פלמח נשכחים
וטיולי נוער-יחפ
נעולים מגפי
זכוכית ופלסטיק).
מקומות שאני מסמן בצבע
ירוק או סגול אומר
שעכשיו הם שלי. רק לך
מותר להכנס לשטח הסגור הזה,
שיקנאו כל אבני המקום.
את תעמדי על האוטובוס
אגדשחרדרומיהודה,
לחייך דבוקה בשמשה הפתוחה
ושרוק תשרקי חרש ישושום
מדבר וציה.
שומי את שומי זה אתה?
זה עתה סיימתי את צחצוח
הנעליים. כתמי משחה חומה עוקצים
בנחירי לבושים/חבושים טביעת אצבעותי.
אניית הנוסעים
טרם עזבה את הנמל (אל תתחיל למהר לי פה..)
קרטוני ארטיק נעים
בשלווה מדיפים ניחוח
סבוני ,כן..כן.. אלה החתיכות שקיבלת
בצרכנייה בהקצבה החדשית
עם חפיסת סיגריות מטוסיאן
ושני רבועי שוקולד. סוכריות
לא יגיעו השבוע. החבילות
תקועות באיזו הפגנת שמאל
תלאביבית ואבטיחי הגבעות
תובעים את מנת המיים שלהם.
באמת יש לצמצמ פערים.
מה לעשות שלא אני בחרתי את
השכנים האלה?! דב השלג
שאת רואה פה נוגע בדפי
המחשב רק משום שלא חוזרים
אליו בזמן אויר סלולרי וקוביות
סוכר אחדות מציבות
תמרורים נקביים ברורים
מאוד על שידרת גבן
העדין של דיונות החול
המרעידות בגרגור מתאבך,
נושב, אותו חמסין
ישראלי שהוא סיבת
החלון הפתוח לאור הנפלא
הזה ששומי את שומי ואתה
אחוזים בו, אתה שקורא את הדברים האלה..
תמרים וצימוקים נתלים באשכול
דבורים מתנחלות.
נחילי נחילים של סחלבי
סלע ירושלמי, קירטון או
דולומיט, גרזן פליאוליתי
שתסרקי בו בלורית שחורה
של עץ זית עתיק בגת
מרוצפת פסיפס, אולי מידבא
או בית אלפא, ייתכן נירים,
בכל אופן משהו שעוצב במשרדי המחשב
החדשים במגדלי עזריאלי.
שטות את אומרת?
מקסימום עוד כמה טיפות
טבסקו וקמצוצ גרגירי
פלפל גרוס על קוביות
הבלאדי מרי. שמלת כושית
הניח לי יהודה
על חמוקי כוכבים
זוהרים בימסופ,
מצע חולות סיני, חופי
ההר הגבוה. קתרינה
מעופפת על גגות מנזרים רחוקים
ומגדלי אטרוסקים בסנ
ג'ימיניאנו. אותו נבלן פורט
לחני גלימות נזיריות
בקשתות האבנ, כפות רגליו
הגירלאנדיות מוטבעות סטיגמאטה, מחצבי ביטומינ
סיבירי על שפת ימת באיקאל.
האמן לי שומי את שומי, זו אינה טעות
נוטריונית או הזייה פוליטרוקית
אלה הן גבעות אמיתיות
ונוער אמיתי ודגל ושפה
ואהבה בגן העדן הזה
שנתיביו אינם נהירים לך,
כי עב-ספר שחור מסתיר
את האור, מכהה את העין
לנבחריו ולעבדיו, מטיפ
רסיסי זהב על חבצלות
אילת. קהל גרזינונים ממושמע
פוער אישוני סלע
לרוחצים בימלח ורדרד
חמימ וענוג. פה
נברא ונוצר העולם. פה נושמים
הדגים. אלה החומרים
שמהם אני עשוי.