אילזה
חזזית קול קטנה
מצטיינת בהנחת אבני שפה
על פסגת הר עריפ.
פאטינת מנועים אדמדמה
חוגגת יום הולדת
שמח מאד על אבני
הר כרכום,
זנב עקרב חקוק
בשביל היורד לעין מערה,
חרוזי זהב נוצצים
בקשקש אפעה נטוש
געיית חמור ליילי מבשרת
את הולדת האותיות.
שין וריש ועין
צבא חלליות-דולמנ נהוג בידי
נאומיס עולה מקרום
החמאדה למרגלות ההר, בוקע
אל תוך ערפילי הגחליליות
הנחים שם עם בוקר
על עדר עזים נמנמני.
פעיית נמר מזכירה
לאצטגנינ שמדובר
פה בחישוב פשוט,
נוסחה שרואי חשבון
יכילו בקלות רבה על
משכורת חודש יוני בסעיפ
הנגב שמדובר בו
נכבדות במסדרונות
הפלואורסצנט המצוחצחים.
יש לשמור כאן על סדר
ועל כן הוא קורא
לזמר האופרה בכינוי החיבה
שלו ומוסיפ אוח.. הרליש אחי..
זו הרליש מיינ ליבה אח..
ערי מסכנות אחדות
מקבילות את פני השיירה
בצריחות שמחה גרוניות,
מפזרות זרעוני
אורז בשמתי שהוכן במיוחד
עבור רשת שופרסל ונארז בתחתונים
של ברזל מגולבן כיאה למוצר
חשוב כלככ.
על חומת העי ניצבת
מחט חרשים פטפטנית
מניעה ידיה בשפתם,
מפסלת גזעי עצ זית
ולענה ריחנית שהוא ממולל
באצבעות יבשות וחולט
על גבי גחלי בוקר לוחשות.
אב המנזר משקה
את הברוש המדברי
התלוי על צווארו,
גוחן אל פרחי
הגן ותרמילי השעועית,
מבקש רצפט חדש
לשיני מגנט שהוא
מתעתד לשים בצלב
התפילה שרכש זהלאכבר.
חסידת מחמד תופרת
פרוכת לארונות הקודש
הניצבים בצריחי הדרכים,
מראה לכמה תיירים נבוכים
את הדרכ שאבדה,
מצביעה על חומיות טרטר
מתוקות רומזת לחיצים הצהובים
שזוהי שעתם, שאל להם להחמיצ
כופתאת סלק ניפלאה זו, שאין לדעת
כיצד תנהגנה חולצות
הבוקרים המשובצות במשקפי
השמש החדשים. הלא כן?
היא שומעת עגלה עם סוסה,
דב יומבו קטן שלי. באבאלואד
הוא שרוכ מושחל שהנקר שלפ
משבלול אזנה
ללא שיפגע כלל בשלמותה
של פריזורת הבלון המנופחת
הניצבת על קדקדה.
חובם של אבטיחי מיקשה
אחדים תופח על אדמת השחר הצוננת.
חמניות מסדרות שורות שורות
גרעיני תסרוקת אנגלית משובצת.
שיני תירס מצהיבות בברק
לכה מלוח. היא אומרת
קלח אני אומר פלח
היא אומרת סנ
אני אומר פרוסט.
כלניות אדמדמות חינניות
עולות בתעלות
התורכים בג'מאמה. כאן
התחבקנו עם ג'ון
האוסטראלי. ביתרונות לס
ברחוב אלנבי נדרכים
בציפיה מתוקה
למחוללות ארוכות
ריס.
שכונות שלמות של שפמנוני
אילת מאכלסות עכשיו
את דרומה של העיר
מדגדגות בתבות
הפרי הזהוב, עטופות
נייר שעווה מדיפ
מלח ים מוטבע
באותיות jaffa ירוקות,
הן תסענה אותו בסירות
חלוצים אפילו למאוריטניה,
אם יגידו, רק שלא
יבלבלו את הראש עם
תביעות מוזרות ובלתי
מתקבלות על הדעת כגון
מרמלדה או לקריצ.
טפטופ קיצ בפתח
אוהל עשוי צמר גמלים
מעלה שוב חשד לאי סדרים.
עצב מגורה מניח
ראשו בחיק קערת כלבו.
עגלת הגשה לביצים
קשות ורכות.
אולי במקומ בשבילך?
קיידה, הוג', אבו ראשיד
קופחה נמוסה בואכ
תל חסי ונג'ילה.
דרכי האוח בחורי
ואדיות עשויים חומר
אקרילי, מחודשים בצבעי
רקע שהובאו מאיטליה
תלויים על לוח מודעות
בחדר-אוכל ליד רשימת התורנויות
והטרמפים-של-מחר לתלביב.
ציורים אחדים מחג
הפסח נותרו על הקירות.
הד פסיעותיהם של שולה
וגידי על עצ השקמה
הזה. דורותי מסתחררת
בבית הילדים, עולה מעלה מעלה
בשיבולת אבק דרומית.
היא תפגוש שם נסיכות
לבנות וכלבי טוטו מאושרים,
נעלים וצעיפים יוגרלו
בידי איש הפח – שם גם
דחליל הוא מלכ-אריה-קוסמפחדנ.
היא מבחינה ראשונה באוטובוס
הנע וקרב על שביל האבנים
הצהובות.
הגיעה השעה 4 (היא מציינת).
מחוזות חופש חדשים נפרשים
למלוא אופק.
עכשיו היא תלגום
בלאדי מרי וכוסית שנאפס.
ויסקי שחור מיושן בחבית
אלון בסליק נסתר
תחת רצפת בית החמרה.
רובי עצ צ'כי מתוקים נמצצים
בשקיקה בשפתי פעוטות.
אומרים להיות בשקט.
זה מצחיק אותי ואני
שר לתוך הסלקום
פסוקי חרוזים עשויים
צדפ – פי כושי וחלמונית ירוחם
צהובה – משהו שהיא תוכל
להבינ ולעכל.
אתה רואה? זה קל.
משוריין-מפנה זוחל בזמזומ
חרישי אל אפיק ואדי מאג'נון,
אמא לילה פורשת שלמת
כוכבים על שדות פלשת
יללת תן במישורי
ציקלג, על ים הדממה
עולה אובכ גאטות אדמדמ
עיין ערך וארונה. רק שאפ
אחד לא ישמיע הגה
במסע השיירה הנמלטת
מזעם הישמעלים. שפתי
חתול משופם נפערות
בחיוך ערמומי – אמרתי
לכם שאני מוגפ מגפיים
ואתם לא האמנתם חה..חה.. – הוא
מסמנ צלב נחיתה
ליד חומת בית הקברות
המוסלמי בג'בליה. שער
נפתח, אילזה המטפלת לבושה
מדי אחות לבנים מסרקת
את השיער המקולח, פושקת
שבילי שמנ תינוקות,
שביל באמצע שביל בצד,
שורקת להארי בלפונטה איזו
מאטילדה אקראית, שומרת על שיווי
משקלן של החיפושיות שהתקבצו
ליד שולחן הטואלטה, מבקשות
תשורה מדברית, משהו
שתוכלנה להתגאות בו
חרפ חילוניותן המובהקת והנצחית.
טוב. זה עוד לא הכל,
מנסה כוחה בסיכומים
צלחת פלסטיק זרה. זר
זעתר ריחני מסגיר
את זהות המזלג ומשהו בצבעו
הכסופ דורכ את עירנותם
של המוכסים. אם לא ציינתי
זאת אז אבהיר שמדובר פה
בס"ה בדייסת קוואקר.
שיבולת שועל. זה השועל
שגילה לנסיכ הקטן סוד
שדה דגן זהוב,
זה המקום
הסמוי מן העין
שבו נמצאים הדברים
החשובים
באמת.
ינדר-yneder 