מעין שירים

34

דורגה

יפה איננה עוד סתם
תולעת מחשבים.


שביס גולגלות לצווארה
עמוס פרורי לחם ושאריות
מלאכים.
ציידי לקט ובדואים
מאזור באר שבע גורבים
על בהונותיהם תחתוני
מלט מעשה ידיה, מלאכת מחשבת
שהיא עוסקת בה בדבקות
רבת שנים מאז עברה
את גיל מאתיים ושלוש.
אם תעמוד על גבעת חבלנים,
מישורי גורל באחוריך,
תוכל להבחין עוד
להרף עין
בזנבה הנמוג של
רכבת טורקית
ישנה-זוחלת
במנהרת סימפלון הסימפטית, הפחה,
מחופש לאזאנבור ארמני,
שר א יידישע מאמא,
שיירת צלבים מצחקקת,
ארדוגנית משהו גולשת אל
עבר בית הקברות של מוסה דאג.
כאן תמצא את צדיקי הדור.
אחמדינג'אד, אסאד ונסאראללה
מדגדגים לתולעת בגרונה השעיר,
לועסים שאריות פלדה
מאתר פינוי גרעיני,
מתיכים במבט עיניהם בלבד
את קו הביצורים האחרון.
מישהו עמד כאן פעם על ראשו
בתחתוני מהגר שחורים.
היו גם ילדים,
נשמעו קרקורי ג'ירפות
מצמרות העצים. תוכיי ענק
ניהלו עסקי בורסה מתוחכמים בתוך
סירי בישול מנירוסטה.
קיסר סין הגדולה חבט
בזמיר אבן-הבהט היושב על מרומי הסכר
ההולך ונבנה על המים הצהובים.
נזירים סגולים עופפו בחדווה
על הר קאיילש, משחקים תופסת בסבך
שיער בטנו השחמחמה של בודהה,
צועקים באזניו הפרושות פסוקי תוכנות
מדגלי המחשבים המתנופפים ברוח.
ייטי איש השלג, הם אומרים
ליפה התולעת, מחבב מאוד
את הטעם הזה.

22

…7

טריטורית החתולים המתפרפרים

נמצאת לא הרחק מכאן.
לא בתל אביב
לא בירושלים
גם לא בנתניה.
החסה בנתניה לא טעימה
והם לא מתפשרים על פחות
מהכי משובח.
המוצר העיקרי בטריטורית
החתולים המתפרפרים הוא
פלסטיק מבורזל.
לועסים אותו במצבו ההיולי
והוא טעים וגם מרפא.
לפני שמכינים ממנו צלחות
מטביעים אותו במי ים
מזוקקים כדי למחוק
כל מידע אפשרי
שעלול לדלופ לתקשורת.
זה לא שלחתולים המתפרפרים
יש משהו נגד בני אדם.
גם הם מרמים ומשקרים
ועושים קומבינות, אבל
הם לא שוברים (שוברי שתיקה ודואר)
הם לא..
סליחה, הם כן..
אבל רק עם לב גדוש
פלסמה מחושמלת חד קטבית.
חתול מדופלם הוא מאוד
שרמנטי ואינו מזלזל ברגשות
הפרט כלל. הוא מאזין שעות
ארוכות לטרוניות הרגילות
נרגש ונינוח. באמתחתו
אגוזי זכוכית שהוא לועס
להנאתו בעת הנאומים
שהוא נושא באוניברסיטת הנגב.
למה אוניברסיטת הנגב? כי
בירושלים לובשים המתאגרפים
כפפות צהובות. למה לא
בתלאביב? כי אוצרי
המוזיאון מחטטים באפ
בשעת הארוחה ומזילים
דונג חום מאזניהם,
דונג שנוכס מאיזוטריות
מקומית נוכחת-נעדרת
הנעה כרוח תזזית
במטוסי בוכנה ישנים.
היא היתה מעדיפה דאוני פלדה
אבל מה לעשות שהנוסטלגיה כבר
לא מזיזה לאפחד. לא לפילים וגם
לא לעיזים.
חתולים מתפרפרים רגישים מאוד
לטריטוריה שלהם. היא נמצאת לא הרחק מכאן.
כאן.

105

אילזה

חזזית קול קטנה
מצטיינת בהנחת אבני שפה
על פסגת הר עריפ.
פאטינת מנועים אדמדמה
חוגגת יום הולדת
שמח מאד על אבני
הר כרכום,
זנב עקרב חקוק
בשביל היורד לעין מערה,
חרוזי זהב נוצצים
בקשקש אפעה נטוש
געיית חמור ליילי מבשרת
את הולדת האותיות.
שין וריש ועין
צבא חלליות-דולמנ נהוג בידי
נאומיס עולה מקרום
החמאדה למרגלות ההר, בוקע
אל תוך ערפילי הגחליליות
הנחים שם עם בוקר
על עדר עזים נמנמני.
פעיית נמר מזכירה
לאצטגנינ שמדובר
פה בחישוב פשוט,
נוסחה שרואי חשבון
יכילו בקלות רבה על
משכורת חודש יוני בסעיפ
הנגב שמדובר בו
נכבדות במסדרונות
הפלואורסצנט המצוחצחים.
יש לשמור כאן על סדר
ועל כן הוא קורא
לזמר האופרה בכינוי החיבה
שלו ומוסיפ אוח.. הרליש אחי..
זו הרליש מיינ ליבה אח..
ערי מסכנות אחדות
מקבילות את פני השיירה
בצריחות שמחה גרוניות,
מפזרות זרעוני
אורז בשמתי שהוכן במיוחד
עבור רשת שופרסל ונארז בתחתונים
של ברזל מגולבן כיאה למוצר
חשוב כלככ.
על חומת העי ניצבת
מחט חרשים פטפטנית
מניעה ידיה בשפתם,
מפסלת גזעי עצ זית
ולענה ריחנית שהוא ממולל
באצבעות יבשות וחולט
על גבי גחלי בוקר לוחשות.
אב המנזר משקה
את הברוש המדברי
התלוי על צווארו,
גוחן אל פרחי
הגן ותרמילי השעועית,
מבקש רצפט חדש
לשיני מגנט שהוא
מתעתד לשים בצלב
התפילה שרכש זהלאכבר.
חסידת מחמד תופרת
פרוכת לארונות הקודש
הניצבים בצריחי הדרכים,
מראה לכמה תיירים נבוכים
את הדרכ שאבדה,
מצביעה על חומיות טרטר
מתוקות רומזת לחיצים הצהובים
שזוהי שעתם, שאל להם להחמיצ
כופתאת סלק ניפלאה זו, שאין לדעת
כיצד תנהגנה חולצות
הבוקרים המשובצות במשקפי
השמש החדשים. הלא כן?
היא שומעת עגלה עם סוסה,
דב יומבו קטן שלי. באבאלואד
הוא שרוכ מושחל שהנקר שלפ
משבלול אזנה
ללא שיפגע כלל בשלמותה
של פריזורת הבלון המנופחת
הניצבת על קדקדה.
חובם של אבטיחי מיקשה
אחדים תופח על אדמת השחר הצוננת.
חמניות מסדרות שורות שורות
גרעיני תסרוקת אנגלית משובצת.
שיני תירס מצהיבות בברק
לכה מלוח. היא אומרת
קלח אני אומר פלח
היא אומרת סנ
אני אומר פרוסט.
כלניות אדמדמות חינניות
עולות בתעלות
התורכים בג'מאמה. כאן
התחבקנו עם ג'ון
האוסטראלי. ביתרונות לס
ברחוב אלנבי נדרכים
בציפיה מתוקה
למחוללות ארוכות
ריס.
שכונות שלמות של שפמנוני
אילת מאכלסות עכשיו
את דרומה של העיר
מדגדגות בתבות
הפרי הזהוב, עטופות
נייר שעווה מדיפ
מלח ים מוטבע
באותיות jaffa ירוקות,
הן תסענה אותו בסירות
חלוצים אפילו למאוריטניה,
אם יגידו, רק שלא
יבלבלו את הראש עם
תביעות מוזרות ובלתי
מתקבלות על הדעת כגון
מרמלדה או לקריצ.
טפטופ קיצ בפתח
אוהל עשוי צמר גמלים
מעלה שוב חשד לאי סדרים.
עצב מגורה מניח
ראשו בחיק קערת כלבו.
עגלת הגשה לביצים
קשות ורכות.
אולי במקומ בשבילך?
קיידה, הוג', אבו ראשיד
קופחה נמוסה בואכ
תל חסי ונג'ילה.
דרכי האוח בחורי
ואדיות עשויים חומר
אקרילי, מחודשים בצבעי
רקע שהובאו מאיטליה
תלויים על לוח מודעות
בחדר-אוכל ליד רשימת התורנויות
והטרמפים-של-מחר לתלביב.
ציורים אחדים מחג
הפסח נותרו על הקירות.
הד פסיעותיהם של שולה
וגידי על עצ השקמה
הזה. דורותי מסתחררת
בבית הילדים, עולה מעלה מעלה
בשיבולת אבק דרומית.
היא תפגוש שם נסיכות
לבנות וכלבי טוטו מאושרים,
נעלים וצעיפים יוגרלו
בידי איש הפח – שם גם
דחליל הוא מלכ-אריה-קוסמפחדנ.
היא מבחינה ראשונה באוטובוס
הנע וקרב על שביל האבנים
הצהובות.
הגיעה השעה 4 (היא מציינת).
מחוזות חופש חדשים נפרשים
למלוא אופק.
עכשיו היא תלגום
בלאדי מרי וכוסית שנאפס.
ויסקי שחור מיושן בחבית
אלון בסליק נסתר
תחת רצפת בית החמרה.
רובי עצ צ'כי מתוקים נמצצים
בשקיקה בשפתי פעוטות.
אומרים להיות בשקט.
זה מצחיק אותי ואני
שר לתוך הסלקום
פסוקי חרוזים עשויים
צדפ – פי כושי וחלמונית ירוחם
צהובה – משהו שהיא תוכל
להבינ ולעכל.
אתה רואה? זה קל.
משוריין-מפנה זוחל בזמזומ
חרישי אל אפיק ואדי מאג'נון,
אמא לילה פורשת שלמת
כוכבים על שדות פלשת
יללת תן במישורי
ציקלג, על ים הדממה
עולה אובכ גאטות אדמדמ
עיין ערך וארונה. רק שאפ
אחד לא ישמיע הגה
במסע השיירה הנמלטת
מזעם הישמעלים. שפתי
חתול משופם נפערות
בחיוך ערמומי – אמרתי
לכם שאני מוגפ מגפיים
ואתם לא האמנתם חה..חה.. – הוא
מסמנ צלב נחיתה
ליד חומת בית הקברות
המוסלמי בג'בליה. שער
נפתח, אילזה המטפלת לבושה
מדי אחות לבנים מסרקת
את השיער המקולח, פושקת
שבילי שמנ תינוקות,
שביל באמצע שביל בצד,
שורקת להארי בלפונטה איזו
מאטילדה אקראית, שומרת על שיווי
משקלן של החיפושיות שהתקבצו
ליד שולחן הטואלטה, מבקשות
תשורה מדברית, משהו
שתוכלנה להתגאות בו
חרפ חילוניותן המובהקת והנצחית.
טוב. זה עוד לא הכל,
מנסה כוחה בסיכומים
צלחת פלסטיק זרה. זר
זעתר ריחני מסגיר
את זהות המזלג ומשהו בצבעו
הכסופ דורכ את עירנותם
של המוכסים. אם לא ציינתי
זאת אז אבהיר שמדובר פה
בס"ה בדייסת קוואקר.
שיבולת שועל. זה השועל
שגילה לנסיכ הקטן סוד
שדה דגן זהוב,
זה המקום
הסמוי מן העין
שבו נמצאים הדברים
החשובים
באמת.

6a

אַדֵל

סַלעי מדבר לוחֵכים

בצווארך הלבן

שושביני קטורת מלאכית

זורים אבק חול

אבקני סלע אחדים

לטאות זכוכית

לטושה

אַבְרַש שהקדים השנה

להפריח זֵדֵי אשל

מלוח.

חיצים נטולי חדוה

באשפות על

גב שלֻוחי קופידון

אימתני

פיתונים צהובים יורקים

ארס ממית

ארס האהבה.

את חצובה באבן

קדומה צופה

במישורי השקט

הלבן של נחל צין

בואַך נחל חווארים

מלקטת את

האבנים האלה

מסלעי דרדרות

מתקינה מקטרות

חרס ומחרוזות

לנשים העולות

בַשבילים מֵחַמְרות

בגמלים עמוסי

שמן ותבלים

וזית ותמרים

טובים.

פרפרי ענק

אוספים אותנו אל

הגֵבים הרחוקים

עגור נודד

מֵשיב בכנפי

משי אפורות

להמיית הקול

הזוחל בַסדקים

נופל אל

נחל חוה

הד מתוק

לימים רחוקים..

98

1…

 

חום יולי אוגוסט

זיעת בּרושים לוהטת

ניגרת מלוע גזעים

 על דרך האקליפטוס

סָלעי חמרה חמוצי טעם

ניגרים בּלטיפת חמסין

מְחַחֶי אַפ אל לָשון

שלוחה לוקקת צְחיחי לוֹבן

הנחל. מחַפשׂי מיים

טובלים פּת בּשמן שחור

מִפּצְלי אדמת החומר.

אולי יעל או צבי נגב

ייתכן אַפ מוסטנג

חיוור לסת, מאלו שמציצים

בטויוטות הזריזות הצעירות

שכה מיטיבות בהכנת גלידות

שֵנֶפ ביתיות. וגם אין לעמוד

בפיתוי מָגינֶי פָּנָסים

בּעֶין הזכוכית הכּחולה,

וֻמה יאמר עכשיו יזהר

על ערמת הזבל

שאנו מחוללים עליה

בּנָעָלֶי קְנה סוכר כבדות,

שורקים סָלסלָאוֹת סלסלאות

מזמורי ארץ נשכחים

מֵהָוונים חשבונות שיר,

פּיוטי חלונות ממוחשבים,

תָרים בּפרדס הנינטנדו

לִנגוס בתפוזי פָּקמֵן

המורעב

אבנייראומספריימחתשתיימשלוש.

שם על

הר צוֻריעָז נשבּרו שיניו

ונָמֵסו חוטי הפלסטיק

בליבו, חולצת פּסח

לבנה מגוֹהצת גזורת

צווארון, מצוֻייצת

אבקנים צהובים

מָעָלָה חריצי גבינה

ושמנת טובה לעובדי

הפלחה המסוֻרים. שיני

פלורנטין הקיקלופּ חד העין

נעוצות באלומת הפנס.

אהוד השמן נִצמד

בּבהלה למנשה התימני

עָצְמוֹת טיטאנים

ורְפָאים בּני אֶלים

נחבטות בעֹצְמָת סולם

 החבלים שהוא מטיל

מָטָה

אל תהומות

הנדלן

שהם סוחרים בם

כאילו היו ערמת סוכריות טופי

צבעוניות בדוכני שוק-רמלה-של-יום-ד או

חופֶן גרעינים מתפּצחים

מפּיצוציית מְליחי האֶש

שאוֹגר לעצמו אותו

שׂר, זה שעושה לביתו,

זה שעושה לביתו, זה

שעושה לביתו..

אָת נמלה חמסינית?

לא.. אני חפּושית זבל..

מאין להיכן? מאוֹזן

הדיילת לקוֹקפּיט..

לאן נטוס? למערה

החשמלית.. האם התכוונתָ

מערת המכפלה?

לא.. כי אם לדוכן

המליאה שם עלי

לשאת דברים לשפנים ולשפנות.

בּחן רב אדָבֶּר אָליהם

שלא יטעו בגומת החן וחלקת

הזקן החדשה המצטמחת לה

על גשר אפי הנשרי, אותו

חרטוֹם שירשתי מאבי, זכר

לעופות הטרפ הדואים עדיין בּינות

 לרֹכסי הארץ הרחוקה שממנה בא.

מָטבּוֻחה וחומוס וטחינה ירוקה

יגיש לי היו"ר ולאות הוקרה

אף יוסיף מחוות יד מרומזת

צופנת סוד אל עבר הבאר הארטזית

השופעת שהם טומנים בה ידיהם

וממלאים כיסי מיקטורן וחולצה

פועלית תפוחי זהב מזני

שמוטי וולנסיה.

באותה שעה ממש הוא

ישמע את קריאת העורב.

היא תזכיר לו

משהו. קדֶרָת אבנים מבושלות, אולי

פֹּומֶלָת שלג. קוֹשיי הגדרה

מסתדרים לפתע בטור אנכי

על גבּי יָדָת הדקל

נמעכים באצבעות לטאה

עדינות או שׂממית עוברת

אורח. זיקיות מחאה

ירוקות שולחות לשון ורודה

אל חרגולי אותיות

מרצדים על מסך "17 כאילו

כבר לא קיימים בעולם הזה

רקיעים כחולים נפלאים

שמאוד כדאי להביט אליהם.

צפרדע מתכת ענקית

מגלגלת בעיניה כּיסוֹנֶי

חג קטנים לילדים.

כאן מכינים גפילטע פיש

גם-לא-רק-בפסח.

רגל קרושה, ציבָּלֶה

ומעיים ממולאימ נדחסים

לגרבּי חורף עבות,

מציצים מלשון נעל

בּוֹצ כבדה – עוד מעט

יצלצל שעון מעורר

באוהל סיירים

אי שם במישורים

הרחוקים והאהובים.

בּנָחל פּרצים לָשים

עכשיו קמח חָוָור,

אופים חלות לשבת,

מין צמות קלועות

בּפתילי דוֹנג.

אֻוכָּפֶי גמלים מפלסים

נתיבים חדשים בֶּסבך

החוֹמרה, משיטים נחלי

חֶלֶב לבנים למי

שעדיין צורך חמצן

ולמי שלא פסק מעולם להטמיע.

זוהי דבקות, אני אומר

לעצמי וֻמְתָיֶיק כמה

יעֻודים שנשרו מהשיטה הסלילונית.

מָכּחילֶי ים מפיחים

בּריזה נעימה בּנחילי החוף

של חום יולי אוגוסט,

הבל נשימת גל

על מלח החול.

76

…2

 

עצלן עמלן מפורר קוביות קרח

בין אבקני חרצית צהובה.

חרדונים פותרים תשבצים,

רגל שולחנית גוערת

במשענת כסא שסרחה.

הבולבוסים, כהרגלם,

מעתיקים דפי מבחן

מו(פ)ברחים. זמזום טרקטור

רחוק מנסר בדממת

ליל אי שם במרחבי

 ציקלג האפלים, תריס חלון

מטייל על פני הקיר הלבן בצללי

פנסיה של משאית הפורד הישנה.

שומר ישראל לא ינום ולא ישן.

קינצ', אומר פולדי, חתיכת

הסבון הזאת מיועדת למריון.

הוא מרמז בעיניו לעבר

האוצר המוצנע הנמס בכיס מכנסיו

הוא מצביע במקל ההליכה

שלו אל חרגול אוואטאר כחול

ענק ומפטיר מלמול בזכותו

של אלוהים. אחרי הכל יהדותו

אינה ענין של מה בכך.

הוא מסוגל לאמוד את גידולה

של איצטומכתו גם ללא

למדנותן הראויה מאוד של הדיאטניות.

פיענוח אורים ותומים וסיוע

לחרדונים בפתרון תשבצים

הם תחביבי הפנאי שלו וגם

עבודתו העיקרית.

את הקיקלופים הוא מנסה לעקוף

מדי בוקר על כביש 431 העמוס,

להמנע מפגיעת האלה הנוראה.

הוא מצדד באודיסאוס.

זעמן של מפלצות עיוורות מעורר

בו חרון ושאט נפש

הרי לא כל יום

רואים נערת אירלנד

לבנת פנים יורדת

שחורת מחלפות אל חוף הים

הסלעי, מפשילה שמלנית ומשרבבת

שפתי דובדבן על שיני פנינה

בוהקות, מגבעת טיולים שובבה

שרוכה בפתיל תכול אל צווארון

משבצות פרופ, מעלה אדי חלב

לבנים בבהונות החול הנע

מעדנות בגלי הים האנגלי.

סקונס? אולי קרמפט?

שמישהו יחתום על המסמך הזה

וייקח אחריות.

יימשן קטו בשדה תלתן, או בייבי.

משקפי שמש כבר לא יאים לו

הוא חפצ במשהו מותגי יותר,

איך נאמר זאת, פלצני יותר,

נניח, מגף מזמר על ראשו,

אולי פויקה עשוייה פלסטיק ממוחזר

עם דובון קואלה קטן, או שמא

יהא זה דב פנדה אדום מבוטן

הבודהיסטית – שם הם יודעים

איך עושים זאת. שם לא

תמכור להם בעסקת קומבינה בובת

ברבי שעברה תאונה. פולדי

שלהם איננו עוד סתם בלום בטלן

אחד, עצלן עמלן שמתעסק בפיחלוצ

עיתונים, כי אם לא אחר

מאשר יוסלה רוזנבלט. כן, רוזנבלט

החזן. שם ישירו הוא ואל ג'ולסון

על במות מותרות

בפנים מושחרות וידי כושי לבנות

של וי דנצ, של וי דנצ, אין לי

עוד צורך במסמרי חבלה צועק אלי

אמנון מהתעלה הבוערת,

מישהי תמליצ לי על

רומן חדש שיצא לכבוד שבוע הספר,

שבילי אבטיחים חדשים כבר זוחלים

על גבעת מדור מסומנים

בקווי מדבר משולשי צבע.

בכתום לבן כחול כבר הלכת?

הידעת כי בנחל חצצ פורחים נרקיסים?

 

חרדונים פותרים תשבצים

בין אבקני חרצית צהובה.

84

 

 

אחזקות שומי את שומי בע"מ.

מיהו שומי? את מי שומי עמ?

אני חייב לאתר אותו. האמ יזהה

אותי במבט ראשון

או שאאלצ, כמתחייב

מטופס ההסכמה ששנינו חתומים

עליו במשרד נוטריון תלאביבי כלשהו

להשתרע על גשר ברזל

ישן, אותו אחד שהיא שמה

כבר שנים בשערה שלא

יפזז אל תוך עיניה בעת

גריבת גרבי הניילון החדשות

שרכבות אחדות כבר אצות

בהן מעלות עשן מדורות

מסמא

זוחלי מדבר מביטים בתמהון

אל הכביש העמוס המוביל

על תלתלי הזהב שלה מאוזן

מסומרת בעגיל כספ הודי

אל תנוך ממולכד חתיכות

סוכר גביש – אותו סוכר

שסבאלה שם בפי,

קוביות שבורות של מלח

מתוק שהוא עדיין מלקט

(ככנמסרליהיומ)

בין שיניה של מגרסת הפלדה

במפעל הפוספטים. אנחנו יורדים

לסדום במרכבות צבא

וקרונות מהגרים, כובשים

חלקים חלקים פיסות פיסות

נתחים נתחים של חתרורי

חוור וחמאדה מדברית – שם

נתקע את מנופי החלומות הענקיים. (שנשאנו על

                                                         כתפינו בלילות

                                                            פלמח נשכחים

                                                                  וטיולי נוער-יחפ

                                                              נעולים מגפי

                                                                     זכוכית ופלסטיק).

מקומות שאני מסמן בצבע

ירוק או סגול אומר

שעכשיו הם שלי. רק לך

מותר להכנס לשטח הסגור הזה,

שיקנאו כל אבני המקום.

את תעמדי על האוטובוס

אגדשחרדרומיהודה,

לחייך דבוקה בשמשה הפתוחה

ושרוק תשרקי חרש ישושום

מדבר וציה.

שומי את שומי זה אתה?

זה עתה סיימתי את צחצוח

הנעליים. כתמי משחה חומה עוקצים

בנחירי לבושים/חבושים טביעת אצבעותי.

אניית הנוסעים

טרם עזבה את הנמל (אל תתחיל למהר לי פה..)

קרטוני ארטיק נעים

בשלווה מדיפים ניחוח

סבוני ,כן..כן.. אלה החתיכות שקיבלת

בצרכנייה בהקצבה החדשית

עם חפיסת סיגריות מטוסיאן

ושני רבועי שוקולד. סוכריות

לא יגיעו השבוע. החבילות

תקועות באיזו הפגנת שמאל

תלאביבית ואבטיחי הגבעות

תובעים את מנת המיים שלהם.

באמת יש לצמצמ פערים.

מה לעשות שלא אני בחרתי את

השכנים האלה?! דב השלג

שאת רואה פה נוגע בדפי

המחשב רק משום שלא חוזרים

אליו בזמן אויר סלולרי וקוביות

סוכר אחדות מציבות

תמרורים נקביים ברורים

מאוד על שידרת גבן

העדין של דיונות החול

המרעידות בגרגור מתאבך,

נושב, אותו חמסין

ישראלי שהוא סיבת

החלון הפתוח לאור הנפלא

הזה ששומי את שומי ואתה

 אחוזים בו, אתה שקורא את הדברים האלה..

תמרים וצימוקים נתלים באשכול

דבורים מתנחלות.

נחילי נחילים של סחלבי

סלע ירושלמי, קירטון או

דולומיט, גרזן פליאוליתי

שתסרקי בו בלורית שחורה

של עץ זית עתיק בגת

מרוצפת פסיפס, אולי מידבא

או בית אלפא, ייתכן נירים,

בכל אופן משהו שעוצב במשרדי המחשב

החדשים במגדלי עזריאלי.

שטות את אומרת?

מקסימום עוד כמה טיפות

טבסקו וקמצוצ גרגירי

פלפל גרוס על קוביות

הבלאדי מרי. שמלת כושית

הניח לי יהודה

על חמוקי כוכבים

זוהרים בימסופ,

מצע חולות סיני, חופי

ההר הגבוה. קתרינה

מעופפת על גגות מנזרים רחוקים

ומגדלי אטרוסקים בסנ

ג'ימיניאנו. אותו נבלן פורט

לחני גלימות נזיריות

בקשתות האבנ, כפות רגליו

הגירלאנדיות מוטבעות סטיגמאטה, מחצבי ביטומינ

סיבירי על שפת ימת באיקאל.

האמן לי שומי את שומי, זו אינה טעות

נוטריונית או הזייה פוליטרוקית

אלה הן גבעות אמיתיות

ונוער אמיתי ודגל ושפה

ואהבה בגן העדן הזה

שנתיביו אינם נהירים לך,

כי עב-ספר שחור מסתיר

את האור, מכהה את העין

לנבחריו ולעבדיו, מטיפ

רסיסי זהב על חבצלות

 אילת. קהל גרזינונים ממושמע

פוער אישוני סלע

לרוחצים בימלח ורדרד

חמימ וענוג. פה

נברא ונוצר העולם. פה נושמים

הדגים. אלה החומרים

שמהם אני עשוי.

104

…4

 

גם פלורידה ביתו של

 התובע המחוזי ידעה שאביה רמאי.

מלכודות פח מתולעות שטמן

לסינגורי פשע צעירים תאבי

ממון הוכחו כלא יעילות נוכח

עוינותה המופגנת של פלו

העירנית, אמה של פלורידה,

שזנבה המפואר עורר את קנאתן של

בנות צלפחד המסתוריות.

אצבעות רגליה הצפורניות, הארוכות,

חדרו למבחנות יין עמוקות

מבצבצות מצידו האחר של

הכוכב.  מאו

הגדול מושל סין הכליכול

הודה לה על העונג הרב

שהסבה לו  פגישתם

המתוקשרת בכלא המפורסם

ההוא ששכחתי כבר את שמו (אה.. גואנטאנאמו)

ושטעם חרסינת השירותים

משובח שם לאין ערוך

ממה שמוצאים במרכז המבקרים

במצפה רמון.

זה כלל לא אומר שאני מתגעגע לפלורידה..

מרמיטה שעירת אוזן מתפנקת

לה במיטת הקייצ שלי באוהל

הרוחות על חוד עקב.

ניצני רותם ריחני עולים

פורחים במטפחת ראשי הלבנה

ובגדי ים חדשים שקניתי

לנכדי בשוק רמלה צובעים

את המולת הסלעים ורוד,

שוטפים בגלי חדווה רעננה

ועליזה את רוח הקדים הנושבת

ממרקע הכספ להחרידנו.

גם רידה נכדתה של פלו

מודעת לצליל האוריינטלי של

שמה. גזעי סקוויה שהיא

תוקעת בין בהונות רגליה

כנגד ינשופי אקזמות, שעירים וכוס חרבות

מעציבים את יושבי ההר החשדנים.

זוהי פגיעה אנושה ביערות הגשם.

ללא ספק.

תבערה פושטת בארנקי העכבישים,

מציתה את חמתו של נפטון.

אוי קירקי, אוי קליפסו,

סירנות חמודות שלי, מדוע נתתן לי

ללכת מבין זרועותיכן המלוחות

מדוע הנחתן לאהוב ליבכן לנתק

את שפתיו מפטמת האלמוג המשכרת.

אאוס ורודת אצבעות תופע מעל הרי אדום.

ספינות שחורות חרטום מפלסות נתיב

בימים רחוקים. אצל חליל אוכלים

מסבחה-פול וסלטורקי.

אכן פלורידה, אביך התובע המחוזי

רמאי.

81

…5

 

ציפור חשמל לבנה משבשת

את קווי המידע.

זורמות שם ידיעות על

משטי שלומ בלתי מזוהים.

פיראטיות מבוגרות למדי

מניפות לחמניות רטובות

שגם זמנן עבר

כבר מזמן, אולי בימי

טבח הארמנים ואולי עוד

לפני כן. ירוקי מטפחת

מכוסי פנים קוסמים

לחצוצרות הבלות

שעדיין מייצרות אצלן איזה

צליל דהוי של נעורים אבודים.

נחשי זכוכית אחדים

מתפתלים, סכין

בין שיני ארס נשלפות.

צלאבנ נסתרת מצית

להרפעינ בלתי נתפש

 להט קיין בעיניים

הבוערות באש שחורה זרה.

אני מציע לדולפין שחור זנב

סיגר הבאנה אסור. הוא מודה

לי מאוד. בים תיכון

לא מחלקים מתנות כאלה חינם,

הוא אומר, ומוסיפ כלאחר יד

מעט גראפה לכוס ברזל המונחת

לה ממש על מסלול ההמראה

של משחתת השלום הקרבה.

נחשול דגיגוני זהב מעלה אד,

מקפא של קציפת חלמונים

ועוגיות חלב מקופסת הפלאים

הבלתי נדלית של סבתא

מרים הכובשת בת דור הפלמח.

פרורי לחם מתפוצצים

על צריחי מסגדים וכיפות בתי כנסת.

אחות רחמניה עם צלב גוהרת

על אבנים מסכנות יוצקת מעט

עראק ומיים קרים על הפרחים

הצהובים ועל הכנפיים הפרושות

שם ללא נוע, מתענגות בחול הים

התיכון על משב רוח צפוני פתאומי.

תרמילי אפונה פוערים לוע

לעבר תבת נוח. נוצר קשר עין.

סופסופ אפשר להקיש כוסית

ולברך על המוגמר.

עוד יום עבר.

76

6

 

בבאר מילכה על ראש ההר הצהוב

מרחפת רוח אלוהים.

חנקן שחור כיפה מעברת שמו

לעַבּד.

ירוחם אחד, נפח או פלח או פחח

מריע מכריז על עגלת האלטעזאכן שלו

ברחובות שבנגב.

לוד עיר העתיד עמוסת מסגדים

חדשים וירוחם שואל עצמו איפה טעה,

אם בכלל.

ענבי בלאדי תקועים בענני צמר גפנ

כמינ עגבניות מהונדסות.

שבט ההר באוריסה משפר עמדות,

בשוק מחנה יהודה צורחות

בתולות שחורות על אברכים מיוחמים,

זיעה ניכרת בכל. גם

עשירי ממילא כבר נטשו.

עלמההמהומה? שואלת

רינה הקטנה, הרי עכברי החמרמורת

רק מבקשים מעט אהבה? תשאלו

אפילו את ציפי הגננת

וציפ הגננ.

רק שהמינ האנושי לא בנוי ככ.

עכברי חמרמורת חמודים מייצרים

גללים חסרי ריח וטעם, מצחצחים שיניהם

באבקת מגנזיומ ומפליאים בביצועי

שמש על גבי המתח ולככ אין להסכין

ואין להסכים.

בבאר מילכה הישנה, בלילה, על צמרות

האשלים הזקנים מתגורר הר-רגל מזוקן.

קופי המצרים מנחים אותו במסלולי

עשן מסתירים את כוונותיו האמיתיות:

צייד סודנים. ג'בל הילל וגבעת ליבני

קורצים באורות געגוע מבליחים,

נוצרים זכרון מולדת ישנה,

כנענית, נקבית, זבת פולחנים

מתוקים. לא עוד אלמדבר אכזר ונוטר.

דיונות סוכר נמוגות אל תוך

בורות המיים העתיקים ובארות נחל לבנ החפורים.

ליליות שלג שומרות על קברי חנוטים

קדושים. המולת פלורנטינ וחליפות

חלוצי אחוזת בית עדיין חרוטים על

טיח מתקלפ בבית החולים הגרמני,

נושרים טיפין טיפין, שלג צהוב על

רסיסי הרעפים שבאו ממרסיי באניות

 כבדות עתיקות זמנרב לפני המלחמה ההיא.

כל גרביל יאמר לכם שהוא

ידע שזה מה שיהיה, ששום גדר לא תועיל

ושהירבועים ייקפצו מעליה ועכן חרטומים

יזחל מתחתיה.

שועלים מנצלים את ערמתם לצורך

השגת הפרי המיוחל ומקסימומ

יגיע איזה סודני רזה ורעב

וייתלה על התיל החוסם.

מישהו כבר ידאג לחסל אותו. הם או אנחנו.

בבאר מילכה על ראש ההר הצהוב

מרחפת רוח אלוהים.

32

….8

 

טפלון כבר אמרתי.

חמרי חיטוי בודאי.

שמת לב כמה שהם

משתדלים להיות נחמדים?

יש לכך ודאי סיבה.

ייתכן שלא היו חושפים

עצמם אלמלא דקת

התהילה ומכונית הסוסיתא

הצהובה שגגה נאכל

עוד במילניום הקודם על ידי

גמל (אולי היה זה צבוע)

בבקעת באר שבע.

אני עצמי ראיתי זאת.

במו עיני.

                     בחיי.

חבית

זוחלים החלה מהלכת לפתע מעדנות.

בהרפעינ בלתי נתפש זה

יכולת אפ להבחין שהיא

מהדקת חגורת סוסים סביב

למתניה הצרות ונושפת

במשרוקית מלחים עם

תחילתו של הטקס.

בהוראתו של המושל

נקבעו מאוררי כנפיים

ברצפת האהלים

להצן את מצחי

העזים המיוזעים.

נכבדי הכפר עומר עצמם

טרחו בכיבוד חמורי

קפריסין השרועים שם על

הכרים הנוחים,

 זולפים  מי ורדים מג'ארות

חרס על הפח הלוהט

שממנו עשויים אהלי קדר.

דגיגי לשון צוהלים

נחשפו שם, גושי חומר קטנים

בעלעולי הלס, אבטיחי מדבר

קרירים שנאכלו בטל בוקר

עוד טרם שהקיצה תל אביב

מעוד ליל אושר אחד, מציפה את סלע

אנדרומדה בקרני ים, או

שמא היו אלה גלים שהעלה

אודיסאוס בשובו מהים

לאיתקה.. את ודאי

שמת לב לאופן המוזר

שבו מתנהגות אבקות הכביסה

בעת הגשת נקניקיות החרדל?

כאילו לא ראו צלחות פלטינה מימיהן.

אזובי הקיר מתקשטים לכבוד

אזרוח הקרקעות הזה בחולצות

כחול הפועל עם עניבות ורודות תואמות

ונעלי לכה שחורות. היועצים – הם

אוכלים את הדייסה שלהם במקלות

סיניים. כאן לא יזכירו את ארמניה

וטיבט.. אה.. רמבטיקו.. נו ודאי,

פרסות חגלה.. אולי קָטָה סנגלית..

אלו יודעות לדווש היטב

בין זנבותיהן של גיריות דבש וסמורים

בעמקי הדבשות הגבוהות של הימאליה.

הימאצ'ל פראדש, אנדרה פראדש, זרעי

קרדמונ ביערות הגשם, שבילי קודאיקאנאל

מגירים זנגביל ועלי תה שחור

אל גבעות מונר.

מסילות ברזל עתיקות נושאות את

סירות הדייגים בתעלות קראלה.

סקנד קלאס סליפרס.

גברת דוכיפת מיטיבה

את משקפיה ומציצה בעיני

עורב סקרניות מבעד

לעיתון ערב בשפה האנגלית.

תנין יכול לשאול אותך משהו

בבנגאלית. למשל, האם גם

הר, ביטה, צימחוני? הלא כן? אדוני?

אלא שהוריך מאנו ללמד אותך

את השפה הזרה ההיא

שממנה נמלטו אל המדבר.

זו אינה האשמה חו"ח אלא סוג

של מאובן מגולגל בצפחת נייר צהובה.

אמוניט או נומוליט מחוצפ, כזה

שפעם, לפני מיליוני עידנים ליקק

דבש שחור, לעוס,

ששמה בפיו עשתורת בלשונה היוקדת,

מקפידה בליטופי לחי

משי שחומה, אוגרת

שפתי אבן שחורות מהמעמקים

הגבוהים, כורכת את סרטי

הטפלון על זרועותיה ומצחה,

מזוררת באבק החמרים המחטאים,

צוחקת אל אבקות הכביסה.

 

שמת לב

כמה שהם משתדלים להיות נחמדים?!

96

…9

 

בסתר, כשלא רואים,

מגלגל לעצמו בודהה כדורי שוקולד קטנים.

מה כבר נשאר לי לעשות אחרי

שכביתי את המנורה הוא

מפטיר כלאחר יד ובוחן את הפאראבלום

קוטר 35 mm שהוא שולפ בזריזות

מפתיעה מנחיר אפו השמאלי.

עכשיו, לא ברור מאיפוא יוצא העשן.

ג'ימס בונד טוען שברהמה הפליצ.

יש כאן מחלוקת על הגירסה הנכונה.

שאקטי פרוואטי בודקת את ישבנו של

הטווס המלכותי, לעדכן חדשות וגם

ישנות. ועדות מתכנסות בכנסת אבל לא

מתקבלת החלטה.

את התשובה האמיתית לא תמצאו

כאן גדידי וימיממה.

ברמלאי בלע אותה לפני שהפך

למוכר תופינים בחיפה.

דר. אויזהמר יודע לספר לעומת זאת

שבריכת גלי גיל כבר נפתחה,

שיואב רענן יקפוצ וציון בקשי

יציג את שריריו כשהוא לבוש

במין בגד האבקות מצמר שחור

עם כתפיות רפויות ומכנס מידלדל.

וופל ספורט זה לא סחורה

שונה וחוזר ווישנו ומראה לשיווה

את הלהיט האחרון – אוסף

קופסאות סיגריות מטוסיאן ודפנה,

דגל, לאקי סטרייק, נלסון ופאלמאל.

אנחנו לא נשחק את המשחק המלוכלך

הזה הוא אומר,

זהו שיח חרשים מכור,

ואל תצעק לי באוזן מזהיר שיווה

את התוכי – הרופא תפר אבנים

לעור התופ שלי וגם לפני כן

טענה דורגה שאינני שומע דבר.

אבל זה מה שטוענות כל הנשים

ממלמל שמשון לתוך זקנו

המצמח מחדש. דלילה, יפה מתמיד,

מאכילה אותו יוגורט וקוטג' של

תנובה. הם יכולים להרשות לעצמם.

לחי חמור חמורותים צוחק אליהם

בשיני פרד צהובות ענקיות.

גם הוא כבר יודע מה יהיה .

בישיבת מועצת העיריה הוא אפ

הזהיר את ראש העיר מההשלכות

הצפויות מהבנייה הזאת

בשוק הסיטונאי. האמת היא

שאת הזזת בתי

הטמפלרים בשרונה הוא יזם, רק

פורסם אחרת בטעות. בכל אופן,

הוא מוסיפ, מי שמביט היטב יכול

לראות את בודהה יושב בראש

מגדלי עזריאלי (החלק העגול), ולא תאמינו,

הוא מגלגל שם

כדורי שוקולד קטנים לעצמו.

 90

 

מפרטי גיטרה יוצרים את התלכיד

הזה שעליו את שחה.

משחת השחייה שלך עוקצת

בחיישנים הבישנים. גוזמאות

ישנות נושנות מוצאות שוב

דרך אל עלעלי מלים נושרים

אותיות אותיות מפלח הברזל

שאת מפוררת בעדינות כה רבה

בצפרני השלג שלך.

את ללא ספק מופע טבע.

המופע הראשון עלי אדמות, זה

שאלוהים הזכיר בצוואתו.

הוא חשב שיקיימו את כל הדברים

שכתב, שהעולם יהייה טוב יותר.

הוא צדק. ברגע שנעלם השתחררת

מהחזיה הלוחצת והדקת

תחתוני זהב לשורשי האקליפטוסים החצשופים.

שרשראות ברזל מונחות שם עדיין

קשורות לאוגן אבן שהיה פעם

מזח לספינות נושאות אוצרות אסורים.

גחליליות חול שקופות דואגות לאוורורם

המסודר של קשקשי שמים המוטלים שם,

שלא יתחממו יתר על המידה,

מה שעלול לגרום ליבוי יצרים מיותר.

אשרה ועשתורת אהובותי,

פסלונות חומר יקרות שלי

מכויירות בוץ קדום מאוד.

יכולת לומר אז  אני אוכל

אבן נהר נפלאה זו וכתמורה

נאספו אצבעותיה על פניך

נושקות בשפתיים שחורות

את זנב לשונך, מרפרפות

בגופן הרך על שיניך

נושפות הבל חם בפתח

אזנך במקום המדוייק שבו חובר

הפלסטיק לברזל.

זר לא יבין זאת. תאמר, נגיד,

אני מתגעגע לימים הנפלאים ההם,

זרי מרכבות שנשאו אז הגמלים

במעופ רועש, מנפחים

שלפוחיות זכר מוזהבות

מול קרני מזבח שלופות,

מצמצמים ריסים מושחרים

אל מה שיכול היה להיות

עוד חלום אבוד, עוד פיסת קרקע נטושה.

לא, לא הם יתקעו רגל גסה

בדפים העדינים המלאים אותיות

חכמה שחורות עתיקות משני צדיהם.

לא הם יסלסלו בפאותיהם או

יניחו מצח על רצפת

זכרי המדבר הקרה, אוצרים

בשלפוחיות מתפקעות זכרון גשמים טובים

כלככ. צלילי גיטרה, שאת

מגירה חוטים חוטים

 מתוך קרע ענן אפל הם

הסיבה היחידה שבגללה כל זה

היה כדאי.

 30

2אa

אפריל 2012

 

שדרות ארוכות טורי טורים

של חרגולי שמע ממורקי

שן מסורקים למשעי

באצבעות נחיליות

אהבלי סרבלים

משוחפצים בעין

בדולח חומה רכת

מבט אחוזי קסמ

החול והמלח אמ

תמהר מאוד תוכל

ללכוד יפרוק מתפרק

או צבי נגוז באמתחת

זכרונות כחולת בטנה

עשוייה עור תנין-נילוס

נכחד ויער גשם

שהיה ואבד לנצח

מישהו יניח בהיכל

השיש החדש מכונת

יריה ישנה

ושמה שמשון ואתה

תנתר באושר עילאי

על שברי קליפות מסוכרות

נרטב בגשם המר והטוב

אוגר חומה של

אדמה חרבה

שרידי חזזית

נמרי אמור

דלקים ואיילי חברבורות

פרועי קרן

סמורים וגיריות דבש

פרורי-תרבות

נשורת-הבל

הד נשיפת הלילית

בבור מים פעור

בלב חרסית ניצנה

יסעורים ופריגטות

דוחל וחוחית

קדקדי עפרוני מצוייצי

כפה שחורה

חנקנים וזנבני צפצפת

ליבנה סורי

אלה אטלנטית ינבוט

שיטים עובר בין השיטין

צורר קיני עורבים שחורים

ובזי צרעות

עטופים נייר צבעוני

של סיגרות ישנות

בדלי פרסים ובולי

ארצישראל

וופלספורט

כמה פרחים מיובשים

בספר הזכרונות

 

מודבקים עלים..

 

עלים.. עלים.. על..

IMG_6707a

בתחנה המרכזת הישנה השתנת?

 

עושק

     חושק

         נושק

במה תבחר?

ים שם חם

                מה תרצי?

מכול

       חרגול

                 פרגול

מכולת 

                 חרגולת

                              פרגולת

תבנית ביצים ותרנגולת

פקח בכביש אזור, הה?

דרכי צנע זוקרות בלורית

שחמחמה, כתפיים שריריות, גופיות

בנאים אפורות

נחגרות על סדן הברזל

של גבריאל הנפח.

סלי קרביד אבצ שמלחימים בסליקים.

חתול עננים מבליע חיוך

דק לנקהלים – אלה

ילדי הנצח של הברון מינכהאוזן

תושבי פלנטת בארסה.

הוא רומז כלפי מעלה.

שליחי גאודי דואים שם על

מרבדים מעופפים מנופפים לשלום

אל פאמיליה סגראדה.

מה עוד תבקשי מאיתנו

מכורה ואין ואין עדין?

אזובי קיר מרבצ עדרים צליל תופים נדם

נחלות

               שחלות

                         מחלות

רינה פנינה דינה

אוטו-לחם מרגרינה

במה תבחר?

מה תרצי?

שואבי מידע אחדים

דולים עבורך את

המיים החדשים מבאר

עמוקה מאוד. חס

מלנעוצ עיניים.. וגם..

תקום בבקשה ילד

בשביל גיברת.. מגבת

רחצה והופ.. לים..

ים תלאביב כמובן..

יומכייפ.. מנוחת

צהריים שמנמנה על כסא מתקפל

בסינמה סמוך למקום הולדתו

של הנס כריסטיאן אנדרסן

המצוטט עוד בתרגומי טשרניחובסקי הצעיר:

דני קיי ליצן החצר.

בלוריות דניה זהובות,

הוי טמבלינה טמבלינה וכו'.

ברירות מחדל נפיצותנפוצות

לבושות תחתוני כותנה

לבנים נקיים מדיפים

מלח ים יפואי כבוש

מלמלת אצות בכדי ג'באליה.

שם מצפינים שודדי

עלי בבא תבות פרי

הדר חתומות בתפוזים

קלופים ושקדי ואדי

מרים. רימון ותאנה

ושקמים מלובנות-בוצ.

כפתור על חוט

מזמזמ באוזנ

פיסת קיפקה רחוקה,

אינ-איש עוטה גלימת ערבי

על חמור בצל

שוקת עצ המישמיש. דודוק..

מישמש

                   נישנש

                                 גישש

                                            חישש

נו.,מה תאמר על הפלסמה החדשה

שקניתי במחסני חשמל במבצע?

חוני מעגל במטה נוודים

טריטוריית חרוב, מין

עצ גולני שכזה

מודפס על כתפיה (כמובנ..)

בשבלונת מחיר מוזל.

שועל פיקודי, מגל וחרב,

שיבולי פלמח אחדות

על תיק פוליטרוקים.

מלעני מרפקים על השולחן? מזלג סושי

משמאל לצלחת? יינ אדום הרפתקני

מברזיית אהלי הטירונים?

חרצני וודי אלנ ואפרסקי אייל שני?

מגפי טל פרידמנ?

להלנ רשימת מצרכים חלקית:

רן ודודו גידי גזר אפריים חד עין

אורי מורי פרדיננד דניס דה מניס

אמיל והבלשים אורה הכפולה מחניים

צ'יבי הקופ קרא פנג הלבן – מריצות

שלג עורמות סוללות מלח בבריכות

החולה, הידד לחלוצי הייבוש

מייבש – הארצ במפעלי האשלג.

שבילי מסחר עמוסי תבלינים,

שיירות גמלים ממזרח לפסי

הרכבת ונתיבי אגד הדרומיים,

אריה וג'יראפה ישובים על גזעי תמרים

בעינ צינ על דרכ עקרבים

נועצים קש בכוסות זכוכית שקופה

משלבים רגליים אפנתיות

על הבר בקפה קאליפורניה,

דנים בדרישות הסטודנטים.

מיצפטל מניח את הדגל

במרכז המעגל של חוני.

מחבט גיליגנדו שייקרא

להלנ דודס חונה על

קו קלאס מצוייר-גיר

כמה בורות חפורים

גומות גומות לגולות

חפתימרתשנייה וגלעיני

משמש, חמש אבנים

לוליניות מקפצות על

חבל חובלים מתוח

בטרפציה – ברט לנקסטר

יניפ אותך אל טוני קרטיס, ג'ינה

לולב תאמצ את אזנכ

אל מחשופ התומ הזה,

הבל שפתייה האדומ

בנחיריך הרועדים.

המשחק מתחיל..

מוכנימהכונצא..

למה הם לא באים?

הסיבה היא  שסופרמנ נחת

בבאר שבע זה עתה.

כל תושבי נבטים וירוחם

ממהרים אל האיש

החובק את מגדלי

התאומים בזרועותיו

ו.. הבט וראה.. הפלא ופלא..

זהו קינג קונג בחמקן

השחור, זורה

לחמניות אושר קטנות ופרורי

אור מסופגניות המצה

הפריכות אל ההמון

החוגג סביב הסירים

המהבילים, מקיש בפטישוני פלסטיק,

מנופפ בחנוכיות עצ שהוכנו

בשקידה רבה כל כך (מאצטרובלים

ודבק לבן) בשיעורי

מלאכה בצריפ השוודי.

שייט חאסאקה

צפ בדימדומי

משוט לבנ, מהלכ

על חבל קרקס באיזון מושלם.

גלשני טרפ אחדים

מפוצצים תרבושי

חשק בוערים על גב

הקשקשים. רציפ הנמל

הערבי חוגר

בד מותן ירוק על

חלצי דייגים וסרבלי

חלוצים. עיר לבנה.

עיר נהדרת מזמרת משחררת מעוררת מחברת מגמרת מטרטרת מאתגרת.. הוספ כרצונכ………

בדתקים ובהנגרים מאופסנים

במהופך ענקי דור

רטובי חיתול, מבוסמים משהו,

מעלים גירת משמורת משובחה

ולטיפות אבהיות.

היא תדע להתמודד

עם חשקת הפיסטוקים הורודים,

צלילי מזרח פורחים בלחייה.

מיסטיקן וולוו יכול (למשל)

לשלופ שלשה מטוסי סאאב

מחנות מכנסיו ולטעון

שסבתא נתנה לו  את הסוכריותעלמקל

הנל ליומולדת והשופט

ישחרר אותו ויגער בשוטרים

הרעים. עמנואל הלפרין

יראיין את כוס הקפילטר של

בודלייר כי כבר

לא נותרו חכמים

ברחובות השמש הצוחקת

שהם מייחסים לה בטעות

את עקת הזיעה החמסינית,

המהבילה, מה גם שחמוריקו

אחמד קטנטנצ'יק חמודצ'יק

נושא כדי חלבלבצ'יק

מהדס בחולות קינג'ורג',

פוסע בעקבות הגמלים

נושאי הזיפזיפ, מפזר כרוזי

מחתרת ופאשקווילים חתומים

בידי רבה הראשי של

התחנה המרכזית הישנה.

מצידו השני של קולנוע

מרכז, מול קפה עטרה,

רציפ ראשונ מימינ, רק

תעבור את תרנגולות

הגריל הנצלות שם על

שיפוד בתשע לא"י,

אז יבוא עליך ענן שכינה ענוג,

בירכת חסידים משתינים

בנפורתיוספ עמכישראל,

יפרוש זרועות נגח עול ימים

על מתאפקי התור הדוחק

בשלפוחיות מתפוצצות,

רוכן

בדבקות אל כותל הקודש,

מכנסיים מופשלות, כלי הפולחן

אחוז בשתי אצבעות

ואגודל,

מזרים מעלה מה שצריכ,

מטיל מטה שארית

ושעור ופאה,

עכביש קטן טיפס על העצ

טיפטיפות הגשם

 

אז נטרופ לחמניית מלח

בעין חלמונית עם שמנת תנובה וקפה

הפוכ בקפה רון ונלכ

אל עזרא בקארוסל.

ימשמחם.

מה תרצי?

 

 

 

  IMG_6678a

החושך והרוח והמים

 

לסוגיית הכותל נדרשים

לפחות אלפ הגיונות.

רציתי לומר קתל.

יצא לי קיר במקום חזיר.

יש לכך מחיר.

פיס בכפר ופיס בעיר

פיס הופך עני לעשיר.

80 או 120 בסים.

תלוי מאיזו פירמה האקורדיאון.

הונר או סקנדלי.

הסנדל הזה ממש סקנדל.

הולצר יתקן.

מברשת אטד

מייחדת את הרפ-העין

הזה בעטרת קוצים

ישועית. פאות משתבחות

בפיוטי בקשה נעדרי

עמילן, קימרון

תפילה חובק אוגן אבן

בשרכי שיכרון סיני

או מקטרת חימר ישנה

שקבר הטורקי האחרון

בדרך העתיקה, בין

שברי חרס נעוצ

 בקרסים של חכה,

ידות כדים וצלוחיות

יין ישנושנ, טוקאי

וקידוש יומחול.

קרדום חוצבים

לקה כאן בחצבת.

עצבת, עגבת, צהבת

מגב

  חגב

             אגב מגבת

מלמול

נירמול

  שידול

      חיסול

          פיסול

              חילול

                 מסלול

                     סלול

הכל כלול.

        חוצ מהפול..

     

חתול..

 

מדלג

    מלהג

            משתדרג

                   מדגדג

                              מזגזג בקלות

                                           על קצה המזלג.

 

הוא פוער את פיו בעוית משונה ופולט את

שידרת הדג באבחת קיא נקיה ומושלמת.

 

האח..

                      צלופח נפל בפח.

 

שלדות מתכת במעלה הואדי

פוערות צלעות צחוק מפוייח

חולָם עוד חולֶם

קֻובֻּוצ ושורוק מתקבצים ושורקים

חטפ חוטפ ופתח פותח

חיריק חורק וצרה בצר לו

הופך סגול. או כחול שששש…….

שו…..שואאאא…נע…נעח…..

האח

כעך הוא לי כאח

רך ונמרח, אנשובי על פרוסה

עבה, קרום חלב שמן שהיא

ממלטת עבורי קודם

שתגיע האקונומית,

שְפֶּק ושמָאלצ-עָמלָצ

ורדרד מרודד קליפתי

                        קטיפתי

                             לטיפתי

יזונוגיזתהזהבתמראשתערארי

הבעלגופהוצמכ

ג'קי קוגן מסתתר

בחבית תפוחים בבטן

הספינה שיוור מי טימבר

וכוסית של יי"ש הוהוהו

לונג ג'ון סילבר, תיפח רוחי-אחי,

ברמאשתקד רוח עיוועים… גם אמש.

המבורגר עם צ'יפס-מק בבקשה..

צלחת גדולה כאן לסינבד המלח.

וקטשופ. לג'ים הוקינס ידידי

החדש אני משלם בקונסיגנציה..

ובכן מדובר בזהב ספרדי.. פלורינים וגילדנים,

הלו אתה על הקו?

תיבת האוצר האבודה

של קפטן פלינט.

 

להלן רשימת חביבי הסידרה הזאת

ע"פ מניין תלמודי ובסדר אקראי:

בארי הולצמן אבינועם ברוג גיורא זורע אלי זיו נחום מורדוך אמנון רגולסקי נסים מעודה ישראל גנוסר (להלן גנו) בני אשר רפי קריגר איתן נקר זיגה דני יתום קובי מירון ברוכי מוכתר וכמובן דוביק תמרי הממונה על  משאבי האנוש אילזה נוירט זאביק עינב חנה יעקבי מיקי הכלבה אלישבע זיו אחמד מדריקו אפרים הילר הזמר אילן קליפשטיין יונה דרומי שאול ורינה שיינפלד לאה ושמעון לנדבר לוטה ושימחה מנחמנדל וברטה ישראל והני גרינבאום קלוד אופנהיים נפוחית המשקפיים צבעון פרידמן זקי ועידן עזיזה אורלי החמודה

ורותי… אוי רותי..

דרורה

        חנה

             חדוה

                  עפרה

 

אינגה

              

בריג'יט ברדו

                                    

סופיה בפיג'מה שובבית

חובבנית שחמחמה אישה מיטה אהבה נשיקה חיבוק ליטופ משב אצבעות מרפרפ על שפתי אבק במשקפי ג'ון לנון שלי אולי

ערפל-זיכרון הלשון והשיניים הלבנות הנעוצות עדיין בכתפי ובאזני מליל חול מלוח על חופ אכזיב. לחישות זוג ילדים פוסע לבדו על חוט רקמה ברובשקת ברמצווה אחת בקיבוצ הוג' על שפת ואדי מאג'נון הסוער בחורפי ארצ פלשת רחוקים, אבטיחי ציקלג וחמסינ זעמנים, אוחי לילה וחצבים של שלהי קיצ. קריצ במיטבו.

 

עזרא גורפ פחמים בקארוסל

עלי כינור ונבל וגיתית ושובל

מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה

ואין ואין עדיין..

קופסת לופ מחמישיה מחזיקה

שתי מנות חלבה. חלבת שומשומ

טעימה שחוצבים בעזרת מכסה

פח מנוסר בסכין קומנדו של

הנֶיווי ומביאים אל הלשון בחתכים

קלים ופציעת אמייל השן.

שמים את השמן בקופסת הסרדינים

על המדורה, מוסיפים את

עיסת הלופ במנות קציצתיות עם

קורנית מדברית, פרעושית ועטיפת

קמח מפולפל. מורדוך מטפל

בהן אחת.. אחת.. אוי כמה

שזה טעים על לחם-שרופ-פרוס-אחיד-צהלי

מלפני שבועיים שם בערוצי

הקונגלומרט עם שלוק טעמ פלסטיק

ממימיית חגור, חמישיית עוזי של

מחסניות 40 כדור, ררנטים

ואל תשכח מיתר, חביבי, מיתר

לדלות את המים מהבור.

אלפ הגיונות… אלפ הגיונות.. אלפ..

 

 11אב

 

טקסט מזרחי

 

אגון יקירי.. אהה..

שנים כה רבות אני מצפה

למלים הנלחשות האלה

שתרעיפ על אוזן ליבי, שתאמלל

את שערי לחיי ותסיע על

גשר הברזל בשֹערי מזמורי

שיר יפים כל כך.

אני פותחת את המקרר

בה תלוייה על קולב חולצת

בר המצווה הלבנה. כל כך שקדת

על רקמת הצווארון בחוט מתחלפ

סגולירוק. אלו הצבעים שלי.

איך ידעת זאת כבר אז

דוד אהוב? שפירית קוטב

ירוקת כנפ מצייצת

מזמורים נושנים מעלה בחדווה

זכרון כומתות אדומות.

של הבריטים ושלנו. לפני כן

עברו כאן קולות אחרים.

במרחבי המדבר הזה

מהדהד עוד שקשוק מסילות

חיג'אז ועותומאן.

דודי קיטור רתחו כאן

טרם עידן הפלסטיק.

ציפורי נגב עסקו במשחקי מחשב

מדלגות על החדשות

שכבר בישרו את מה שיקרה

עוד ימים אחדים.שנים אחדות.

דורות אחדים. מאות ואלפים.

 

התכופפתי אז ואספתי

חלוקי נחל ובולדרים.

 

אתה שיבצת אותם בשימלתי המתנופפת

ברוח המדבר העזה.

מרבצי יהלומים החלו לרחפ

מעל מכתש רמון.

צחקת והנפת אותי אל על.

אמרת שאלה מהצפון לעולם

לא יגיעו לכאן ממשרדי

המיזוג המחניקים, מבתי הממון

ומכוניות הפאר. שתמיד נשֹים

כוכב ופרעושית בתה החופש

שלנו בכוסות של זכוכית דקה

מול האש המובטחת בלילה קר.

אתה הבטחת?!

סוד היחמור ניגלה תמיד

כשאין מצפים לכך.

אש מלטפת במוך עדין,

מוצפנת בעלי בוקר אפורים,

פלומת טל על מרוות מישור

ופרחי לשון הפר כחולים.

הם צוחקים אל דבורת ההר הזאת

הדואה כנשר ומדברת אליהם בחמדה.

היא אוהבת את השקט הסלעי

והמפלים היבשים של נחלי מצדה.

איי אגון.. אלה היו ימים

נפלאים כל כך, עופ-נפוצ ששכחתי

את שמו עוד שותה ממי כינרת

השמורים עמי בנאד עור ישנ,

מקנח בסלעי החול הנשברים

אל חופ פלמחים. אותו שלדג גמדי

עדיין שם, צונח

כחצ שלוח אל שבלולי כפתורים

מצחקים בשמלתי, אותה שמלה שעמלת

בה. שעמלתועמלתועמלת..

חול מלח רכ לוחכ בשיני

זכוכית עדינות

שברי בירה ירוקה,

מינ מעשה פסיפס מיתולוגי,

אבני חושן באבנט הפלאים של

יוליסס.

אתה לא השארת אותי כאן בודדה

עם אספסופ הממון הזה. קרישנה

כחול דורך קשתו למעני ומנגן

על חליל-קנה-סופ מנגינה יפה

כלככ. אכן קוראים אותם סופים.

על ראשיהם מגבעות לבד גבוהות

והם מחוללים במוולנות רחבות

בדבקות לבנה, מתנופפת. שם

תוכל לשמוע את הצליל היפה מכל.

שם ייגלה סוד שועל בשדה

דגן זהוב, אלפ אותי אגון,

הטבע את הד צעדיך בשביל

הבא והולך ממני בפעמי

חשכת ליל מתוק

עת יאנח החליל.

מינ משא של סיומ,

 של התחלה..

IMG_6615a

    

 

 

 

יש לי ידיד

קוראים לו בלום

לפני שהמיר

עצמו

היה קיקלופ

חביבה של קירקי

אהוב ליבה

של קליפסו

ולפני כן

היה גוחן

על דפים מצהיבים

בבית המדרש

מקיש באצבע על

הטיח המתפורר

ממלמל פסוקי תפילה

ופיוטים בנוסח

עדות המזרח שכבר

חזה ותיכנן את

פריצתו המטאורית

לפוליטיקה

דדלוס משיר

נוצה לעגנית

ושאול ט. מעמיק

בשאלת מקומו

כמתרגם-אמנ או

אמנ-מתרגמ עד

שיפסוק בג"צ

בנידון – טרם שיעניק

את הפרס הנכסף

לגדעון ס. הישראלי

היפה.

ועל יעל ר. שמע מישהו?

זלזלי עופרת נמים

צונחים על גדר

מחלידה מֶסָמנים

לארכיאולוג(ית) שביל

אירי נסתר, חמקמק,מנומק,

מצומק,מצ'וקמק

מין שאלת ראש הממש

בחידון תנך

הורדוס מחלק מרק

חם לנחשלים

הקטנים

וחולק וחובק ונושק

לגדעון ס. הנסער

והזוהר מהצלחתם

המפתיעה אפ אותו

יש לומר

של תלמידיו

הקטנים והעניים

וכל זה לאחר פרישתו

המביכה של כחלון

יקיר המפלגה והעם?

פרלמנט בית

הקפה בראש העינ

אפילו ימעך להמ את

המח ישלשלו

עבורו את הפתק

 

הם בכיסו לנצח

שמם קפאח מלשון קיפוח

מארקש מלשון ריקשה

בגדד מלשון בָּגָד

מסעודה הנסעדדת הנצחית

הנשדדת הנצחית

במסדרונות הרשע של

מצביעי א לדורותיהם

 

 IMG_6703a