יום שני 01 ספטמבר 2014
מסיימים
הבוקר ליווינו את נכדינו ונכדותינו לתחילתה של שנת לימודים חדשה. מי לגן, מי לבית ספר יסודי ומי לתיכון. גם לצבא. צבא הגנה לישראל. זה שמגן עלינו כשצריך. נכדים ונכדות שמגינים על סביהן.
עופרי הצטרפה לשבט המפואר והצנוע שלנו. בוסתן ושדה צומחים אל על, עוד מעט ויסתכלו עלינו מלמעלה. מאיה עדן ונגב כבר עושות את זה מזמן..
אסף ותמרה מפתחים תכונות שמזכירות מאוד את הרוסקים-יערים-מאורים-לנדברים.
גלעד מתלבט אם להיות ניימר או מסי..
חזרנו מהמסע לפני חמישה שבועות. נשאבנו מיד לבהילות הרגילה של החיים בביצתנו הקטנה והאהובה עם בונוס מפוקפק, אם כי צפוי למדי של מבצע שהפך למלחמה. המשך של מלחמת העצמאות שלנו שמתאפיינת ב"מבצעים" כאלה ואחרים מאז 48 וגם הרבה לפני כן.
אתמול קנינו אוטו חדש.
אחרי שביררנו שכולם נקלטו במוסדות השונים בהצלחה לקחנו את ארנון שקפץ לביקור געגועים למספר ימים לשדה התעופה.
הכביש הצפוף והמאובק הוביל אותנו באופן מתבקש וטבעי ביותר לרמלה. לחליל.
אוף.. כמה שהתגעגעתי למסבחה-פול עם סלט טורקי, חמוצים רמלאיים וסחוג חריף על פיתה טריה.. בירה גולדסטאר קרה כקרח.. נו תגידו..
אמרתי לחליל הבן שאין דבר כזה בכל העולם. צחקנו יחד.
אחר כך נסענו הביתה.
כוס קפה עלית ותה נענע מתוק על המרפסת שלנו.
בעצם רק היום חזרנו הביתה מהמסע המדהים באוסטרליה.
מפת המסע. לחץ על כתובת האתר, העבר למפת לוין (חלונית מימין למטה) והגדל. בתחתית המסך רצים אימז'ים של הנקודה המסומנת. לחץ על מנת להגדיל תמונה ולהתרשם. בהצלחה.
https://mapsengine.google.com/map/edit?hl=en&authuser=0&mid=zttRFr3Namfk.kdew1KJnuI8c
27/7/2014
שעה ארבע לפנות בוקר. מלון איביס, שדה התעופה בסידני. עוד שלוש שעות טסים חזרה. בארץ מלחמה. שיהיה טוב לכולנו.
יום ראשון 20 יולי 2014
איפסוויץ' שואוגראונד
ימים אחרונים. קולין מציע לרשום את הרכבים בקווינסלנד, להעביר מבחן כשירות (משהו כמו טסט אצלנו), כך יהיה קל יותר למכרם. קנינו אותם בניו סאוז ווילס וביורוקרטיית רישום הרכב מסובכת ושונה בכל אחת ממדינות אוסטרליה (קיים דבר כזה..). הבוחן דורש להחליף מספר חלקים. קולין מעלה אותי מיד על הרכב, כמה טלפונים ונוסעים בין מרכזי החלפים השונים להשיג את הפקונג, פדי הברקסים, צינור המעבר לרדיאטור, מנורות וחומרי ניקוי שונים למנוע ולפנסים. ביום שני, מחר, יש להביא את הרכב למוסך להתקנתם. היום, יום א' הוא יום מנוחתם של החברה כאן. איזה מנוחה על ראשכם. ברחבי האתר נפתח שוק יום ראשון ססגוני עם פשפשיידות, ירקות, פירות, דבשים ומרקחות מכל הסוגים. מסתובבים בין הדוכנים בשמש הבוקר הנעימה, בגט? כן כמובן. נרביץ עליו עוד מעט סנטימטר חמאה ודבש. מה עוד צריך. פרחי אמנון ותמר בעציץ. ברור. לקולין ומאיה זוגתו האינדונזית. הוא מתחרדן ליד הקראוון שלו . שמח למתנה. אומר שמאיה תשמח עוד יותר. יורדים לרכב ומתחילים את הליך ניקוי הפנסים. מסקינג טייפ, יש, מדביקים, משפריצים את החומר ומשפשפים עם נייר שמיר עדין. מסביב מתעניינים כולם, מציעים הצעות, מחליפים רשמים, שואלים שאלות, אתם מישראל? איך האוסטרלים בעיניכם? חייבים למכור בגלל החזרה? הקראוואן משמאל נסע ללוייה בבריזבאן, זה שמימין הוא בכלל מויקטוריה. אחיו שחי ונודד עמו בקראוון הובהל לניתוח פרוסטטה בבריזבאן . הם זרוקים משהו, כלב חמוד מאוד כמו כמעט לכל החברה פה (את פרשת הכלבים אני משאיר למיקה..), מביא מברג ומתקן בקלות את הפנס האחורי. הוא כבר ניסה לעזור לנו עם בעיות חשמל שונות והציע לנו טלויזיה במקום המקולקלת שלנו..
לזה שממול, אתמול הגיע, קצת צולע, רכב בדיוק כמו שלנו. נראה שלכל אוסטרלי יש איזו תקלה בריאותית. מעניין.. הוא מתעניין, מעריך את שיווי רכבנו, אחר כך יבוא לראות איך חומרי ניקוי הפנסים עובדים. הם עובדים ועוד איך. אחרי השפשוף, הניגוב ומריחת נוזל אנטי קרינה הכול ניראה כמו חדש.
מישהו מתעניין ברכב. קולין אומר לחכות ולראות. צריך עוד להעביר לו את הבעלות במידה ולא נמכור לפני הטיסה. הוא כבר ידאג לעניינים לאחר מכן. מיקה אוספת בשוק שני קרטונים לאיחסונים שונים. אני תופש תנומה קלה על המיטה. קולין מציץ פנימה, אם נצטרך שואב אבק, אז יש לו…
כך זה מלווה אותנו במשך עשרת חדשי המסע. האוסטרלים. בקמפינגים ובכלל. מה תגידו? לא אל תגידו לי דבר.. כמאמר השיר.. חווית תרבות בהחלט שונה. איזה כייף..
יום ראשון 13 יולי 2014
פרייזר איילנד
ריינבואו ביץ', האי פרייזר, אי החול הגדול בעולם בלב האוקיינוס הגדול בעולם, כלבי דינגו , צבי ים, דולפינים, לוויתני סנפיר ענקיים מזנקים מעלה, ספינות טרופות, צבעי כחול וירוק על חול לבן ויערות שחורים. מוציאים אוויר מהגלגלים ושטים על החול הרך לאורך החוף. מסלולי היער מרושתים בשרשיהם של עצי הג'ונגל וקשים מאוד לנהיגה. סוף המסע. איזה סיומת נהדרת. אפס תקלות ברכבים במשך עשרה חדשים מדהימים. בקמפינג המגודר נגד כלבי הדינגו, באוהל, על המזרנים המתנפחים מאליהם, לאורו הקלוש של הפנס.. שנינו.. איזה כייף..
שבת 05 יולי 2014
טין-כאן-ביי
עכשיו זה כבר מין נופש על גלגלים. יורדים לחופים הארוכים של ריינבואו ביץ' בואך פרייזר איילנד. מצוקי הבזלת של ההינטר לנד, יערות הגשם והנחלים המתחתרים ביניהם, הים והשמים. שמים ללא גבול. מסכמים, מסיימים, שמחים מאוד על הכל. בעיקר על החזרה הביתה..
יום שני 30 יוני 2014
איך נראה סיום
התקשרתי לחברת הביטוח GIO שבה מבוטח רכבנו בעניין השמשה הקדמית שנסדקה מאבן ניתזת. בפעם הראשונה כשזה קרה, לפני למעלה מחצי שנה, שילמנו מכיסנו מחשש שתהליך הפנייה יארך, יסרבל ויחבל בהמשך המסע.
נכון, השיבה הפקידה מעבר לקו באדיבות ובנחמדות אין קץ, אתם זכאים לכיסוי מלא של התיקון, אבל רק תיקון שמשה אחד בשנה.
היא הוסיפה, אנשי השרות יגיעו אליכם ויטפלו בעניין. ראו את העניין כסגור..
מנפלאות אוסטרליה.
יש עוד להשלים פרוצדורות שונות של מתנות, משלוח חפצים ארצה, משקל מזוודות, מכירת הרכבים הנפלאים שלנו, פרידה מחברים שרכשנו במסע, פרידה פיזית ומנטלית מתקופה מדהימה וחד פעמית, עוד לבנה, אולי נדבך, במסע הזה של החיים. קצת נמלץ.. מה לעשות.. באמת די מרגש..
יום שלישי 24 יוני 2014
נחשים
אלה שזוחלים בלשכת הרמטכל בוגי..
הצפע שנח לו בשקט תחת רגלינו בעת שהעפלנו למפלי דראמסאלה..
הקוברה הענקית שחסמה את דרכי בביצות פורי..
והיום.. מיקה ואני בשבילי צוקי הזכוכית המשקיפים על בריזבן בדרום וסנשיין-קוסט בצפון.. רגע לפני שדרכתי עליו, פיתון-מרבד באורך איזה מטר וחצי. איזה פחד.. מישהו מאחור אמר שהנשיכה כואבת מאוד אבל אין ארס.. לא מרגיע בכלל.. זה אני שכמעט וחטפתי את הנכישה.. לא הוא..
יום ראשון 22 יוני 2014
קולין
פגשנו אותו בשואו גראונד באיפסוויץ'. אתר מורכב שמכיל אולמות ספורט, מסלול מירוצים לכלבי גריהאונד, שוק יום א ססגוני, וגם משמש כחניון קראוונים. קולין נשוי לאשה צעירה ממוצא אסייתי עימה הוא מתגורר יחד עם בנם בן ה12.
מדברים על אם הדרך. על ישראל, על החיים, יהודים וערבים, אוסטרלים ואבוריג'ינים, נשים וכן הלאה.. עולה גם עניין מכירת הרכבים.
יום ו' בבוקר. קולין מגיע חבוש בקסקט הנצחי שלו ומודיע שעכשיו נוסעים עם הקראוון, לברר מחירים בסוכנויות שונות שהוא מכיר. זמנו בידו היום, אז יאללה..
למיקה יש בעיה עם שן מציקה.
בסדר, חכו רגע, קולין מצלצל ליעד אנונימי. עלו על הרכב, נוסעים לדנטיסט.
הפתעה.. זאת דנטיסטית.. צעירה מאוד, נאה, נחמדה..
גמרנו במרפאת שיניים.
אורזים את הקרון ונוסעים לכאן ולשם. קולין מוביל. זה מעריך בכך והשני אחרת.
עם ערב חוזרים.
האיש היקר הזה שבקושי מכיר אותנו שרף איתנו יום שלם. ככה סתם.
לא סתם.
ב65 שנותיו שאת רובן הקדיש למסעות ברחבי העולם כסוכן ומתווך בעסקי עולם הנפט, לא הצליח להבין את מהות התקלה שביחסי הדתות השונות.
קולין מוסלמי על פי השתייכותו הדתית.
הוא אמר: קיבלנו מושג על ערך הרכבים. עכשיו, בלו בנעימים את חמשת השבועות הנותרים של מסעכם והסירו דאגת מכירתם מליבכם. והיה ולא הצלחתם למכור, אני אקח אותם אלי ואעשה זאת בשבילכם..
למה?
כל כך הרבה פעמים הייתי בסיטואציה הזאת וכל כך הרבה אנשים עזרו לי בלי שאוכל לגמול להם. אז זה הגמול, זאת התמורה שאני יכול להציע. אני עושה זאת בשבילם. אני עושה זאת בשבילכם,גם בשבילי..
קשה לנסח באופן פשוט יותר מעלה נדיבה וגאונית.
למה?
כי זה ארוע מכונן. גם אני רוצה. אז בפעם הבאה אציע עצמי גם.. אינך צריך לבקש.
מיקה מוסיפה: מכל מלמדי השכלתי.
פני התמונות כפני המקום.. הכל לא צפוי..
עדיין בקווינסלנד. עצים, ים, אנחנו, צילומים שחוזרים על עצמם, עוד קצת..
יום שלישי 10 יוני 2014
היא לא צייתה, כדרכה, להוראות הצלם. מפעם לפעם הואילה להפנות אליו את מבטה ואז, בתנועת חן אגבית, מרומזת, נפנפה אותו לכל הרוחות.. מטרד שכזה..
יום רביעי 21 מאי 2014
ארנון שלנו אמר: נכון, עצים זקנים, אבל עם שרשים עמוקים וענפים חזקים..
לא רק ערוצי נחלים וגזעים חרושי קליפה.. גם המוזיקה כבדה ואטית.. זוחלת אל האדמה, נחה בלחשששששששקט.. ונינוח..
יום שישי 16 מאי 2014
מוסמן
פילטור. צבע-אצבע על גבי קרטון ממוחזר, איזו חתיכת קופסה מהסופר המקומי. קיטשי בערך כמו תופעת הטבע המתעתעת והאיש הקטן המתנהל בתוכה.
יום חמישי 15 מאי 2014
כייפ טריבוליישן קיבלה אותנו במזג אוויר סוער וקפריזי. קפטן קוק ההוא טעה כאן מספר פעמים בניווט וזיהוי וזה המודרני נאלץ לוותר על שנירקול בגרייט בארייר ריף בגלל מצבו הסוער והמשתנה של האוקיינוס האפל והמיסתורי. אחרי שבועיים של ציפייה לשיפור המצב העגום הזה נדרים מעט ונחפש את מזלנו בשוניות דרומיות נחותות יותר. סה-לה-ויטה. בעיות טובות בסה"כ.
יום ראשון 11 מאי 2014
הצפנו לעיירה מוסמן. נחמדה ונטולת יומרות, כמאמר הלונלי פלנט המקודש וניגוד חיובי לפורט דאגלס המתקתקה. דחו לי לשבוע את שיוט השנירקול לגרייט ברייר ריף.. נתפש לי הגב, נשכתי את הלשון ויורד כאן גשם כל הזמן.. בעצם, איזה כייף.. לנחמה ויונה, חברינו מעין יהב המקרוונים להם עתה במרחבי דארווין-קקאדו-ליצ'פילד, נולד בארץ נכד חדש לתפארת (ה-14!!!).
כה לחי ידידינו.. מרימים כוסית ושמחים מאוד בשמחתכם.. ואללה.. עבר כאב הגב..
יום שלישי 06 מאי 2014
מלנדה
טאונסוויל למישן ביץ', עלינו לטייבלנד, רמה של יער גשם טרופי, מין גבעות טירוליות ירוקות מוקפות הרים שחורים, מפלי קניונים, ברכות סלע וג'ונגל מלא בחיות יום ולילה, עופות קזוארי אימתניות, תרנגולי הודו פראיים, קוקברות, ברווזנים, קנגורו עצים, נהרות שורצי תנינים וכן הלאה. בחניון מלנדה המשקיף על המפל המקומי מקנחים בסלט פרות טרופיים שקנינו בדוכן כביש מקומי. בננות, פאפייה, ענבים, זורים על הכל קורנפלקס, מוסיפים יוגורט יווני ומטפטפים דבש… אחחח… בכלל, הג'ונגל כאן הוא סימן דרך גסטרונומי מבחינתנו. לצהרים הזמנו את עצמנו לפלטת גבינות שרכשנו במחלבה קטנה באמצע הגבעות הירוקות.. יש עוד את מרק הקישואים הנפלא שמיקי הכינה מירקות שקנינו בשוק של יום א' בטאונסוויל. סופסוף מצאנו שמיר.. בלי זה לא יתכן מרק קישואים..
שבת 03 מאי 2014
טאונסוויל, החוף הצפוני מזרחי. טרופיקנה אמיתית. גן עדן זה כאן. שכב לך בצל הקוקוס-מנגו-בננה, הושט יד עצלה אל עבר הפרי הבשל, או/ו חזור לנמנם על גבי החול הלבן הרך לפני הטבילה הבאה בים האלמוגים הצלול, הירקרק תכלכל.. אוי.. מדוזה עוקצנית מגיעה.. לברוח מיד.. אמא.. שלא תיגע בי.. מתים מזה.. בדרך כלל.. ונצואלה ונצואלה.. אני רוצה לפתח תקווה..
עוד שלשה חודשים. מתחילים לספור לאחור. יש כבר תחושה נעימה של הביתה. כמו כשהיינו ילדים וחזרנו למשק מיום בילוי עם ארטיק בעיר הגדולה. משהו כזה. בינתיים, עד שנחזור לצהוב בבית, אנחנו משתדלים לטבול בירוק שפה. האמת, הצהוב בבית כייפי.. הוא שלנו..
יום שני 28 אפריל 2014
ריצ'מונד. אמצע הדרך מהייוויי סטיוארט לחוף קווינסלנד הצפוני. עיירות מדבריות זעירות עם שני פאבים, תחנת דלק אחת וחצי מכולת. בסוף מסתתרת לה תמיד איזו הפתעונת בצורת נחל, בור מים או אגמון, עין כחולה לרווחת הגוף והנפש.
מחר ממשיכים בכביש האינסופי והמעניין הזה מזרחה אל תוך הזריחה.
עוד רכבות כביש באורך 53 מטר, שיירות של רוכבי אפניים, קנגרו וסטוק, פרות וכבשים נודדות על הכביש הצר והמשובש למדי המכיל בקושי שתי מכוניות.. ועוד צד שמאל.. נו..
ניפגש מחר בערב בצ'ארטרז טאוארז..
שבת 26 אפריל 2014
מאונט אייזה, עיירה בלב האאוטבק בקווינסלנד. משעממת את חברתי ומעניינת מאוד אותי.
שבת 26 אפריל 2014
גירסאות מחשב גם לגורו ופולצי.
שבת 26 אפריל 2014
כמה גירסאות ממוחשבות של עץ אוסטרלי.
יום רביעי 23 אפריל 2014
מאונט אייזה
הקטע הזה הוא מין החזר חוב לבלוג על תקופה ארוכה שלא התייחסתי אליו. האמת, חווית אליס ספרינג ורכס מקדונל, הטופ אנד האוסטרלי, הטריטוריה הצפונית הטרופית על יערות הגשם הלחים, הביצות המיותשות שורצות התנינים והדינגו, קרפדות הענק הארסיות, המפלים, ברכות הסלע הנפלאות והשמים העצומים ללא סוף.. נו.. בכל זאת שמתי כמה מלים על החוויה הבלתי ניתנת לתיאור הזאת.
בקקאדו פגשנו את נחמה ויונה. עין יהב. שבעה ילדים ונדמה לי שלוש עשרה נכדים, , מכרו הכל, טסו לאוסטרליה וזרקו עצמם לרחבי היבשת למשך שנה. מחליפים רשמים, חוויות ותקלות, צוחקים ומזה נהנים מלדבר ולשמוע עברית שוטפת וקולחת. צריך להתרחק לפעמים, פיזית ומנטלית בשביל להבין כמה דברים, למשל, כמה הארץ שלנו נטועה ומושרשת בתוכנו וכל כמה שלא נרחיק ממנה היא רק תתקרב אלינו יותר , מין פעולה סותרת כזאת, שני כוחות שפועלים יחד אבל בכיוון מנוגד.
ביומיים האחרונים נסענו 1280 ק"מ, מקאתרין בנורת' טריטורי למאונט אייזה בקווינסלנד. נחים, מטפלים ברכב ובקראוואן וממשיכים לעבר החוף המזרחי הצפוני, הגרייט בארייר ריף וכן הלאה. משם נרד לאורך החוף עד סידניי ונסיים את מסענו במקום שבו התחלנו אותו.
יום ראשון 13 אפריל 2014
עוד מליצ'פילד המופלאה.
כמה צילומי קלוז-אפ קסומים של הגברת. הוכחה ניצחת ומנצחת להשפעת הטרקים הטרופיים, לחום וללחות ולמעקשי מזמזמים למיניהם על שיפור הגיזרה. יפה לא???
בסימן חג החירות אנו עומדים. מעטים מאוד באמת ובתמים נחלצים מהעבדות הזאת. הזוג הצעיר הזה, הוא מנתח בטן, היא עקרת בית, חורשים מדי זמן את מרחבי היבשת על גבי אפניים. מדובר כאן באלפי קילומטרים בתנאי אקלים אילתיים פחות או יותר (בדרך כלל יותר..). הם גרמנים. מדברים אנגלית משובשת למדי. פעם עשו זאת לבד. היום עם שני ילדיהם. הסתכלו בצילומים ותראו כמה הם מאושרים. איזה אומץ, איזה חירות..
יום שישי 11 אפריל 2014
ליצ'פילד. מיים מלמטה. מיים מלמעלה. הכל מיים. טופ-אנד אוסטרליה. תנינים, נחשים וצפורים מוזרות ונפלאות. ללכת לאיבוד ביער גשם.. רעיון לא רע.. רעיון רע.. כאן כשהולכים לאיבוד זה על-באמת.. תנינים, נחשים..
קתרין, כמעט סוף אוסטרליה. איזה כייף..
שבת 05 אפריל 2014
סטיוארט הייווי. באררו קריק, דבלז מארבלס, טננט קריק, אליוט, ניו קאסל ווטרז, עיירת רפאים שלא יכולנו להגיע אליה בגלל כביש מוצף מי שטפונות, דונמרה, לארימה ובסוף..
בסוף הכביש המדברי הזה בן אלפי הקילומטרים, רצוף עיירות רפאים, פונדקי דרך פרועים, מוטלים מפוקפקים, פגרי קנגרו דרוסים, רכבות כביש אימתניות בנות ארבעה טריילרים, אבוריג'ינים מדבריים ונוודים משוטטים למיניהם..
בסוף מחכה מטאראנקה הלחה, הטרופית, קופצים לבריכה קרירה בלב יער הגשם.. רק שלא יבוא איזה תנין..
יום ראשון 30 מרץ 2014
אליס ספרינגס ורכס מקדונל, המרכז האדום.
יום שני 24 מרץ 2014
אולורו – קטה ג'וטה..
הסתיימו המילים..
אולורו, המקום שבו מסתיימות המלים..
יום רביעי 19 מרץ 2014
קובר פידי
זה שם של מקום. אבל הוא לא באמת קיים. אי אפשר באמת להגיע לשם. הוא שייך למציאות נחלמת. קובר פידי. אין מלים.. כמה תמונות אולי..
טוב.. בכל זאת.. משהו קטן.. אז ככה:
שמים סגולים ללא קץ, עיירונת שתושביה חיים מתחת לאדמה בגלל החום הנורא, אבני לשם מזהירות במערות הכרייה שהפכו לבתים וכנסיות, ענני זבובים שחודרים לתוך כל נקבי הגוף מבעד לבגדים. ופיצה. פיצה איטלקית וסלט יווני מדהימים בפיצריה של ג'ון. הפיצה חייבת להיות מדהימה כי 75 אחוז מכלל תושבי העיירה הם איטלקים, יוונים, יוגוסלבים, סרבים וכן הלאה, והיתר אבוריג'ינים. סופסוף רואים אותם. עוד מציאות נחלמת. קובר פידי. סטיוארט היווי, 846 קמ' צפונה לאדלייד דרך פורט אוגוסטה וגלנדמבו, 730 קמ' מאייר רוק דרך קדניי הומסטד בואך אליס ספרינג – הוסף עוד כ-500 קמ'.
סלילת הכביש הזה בין דארווין לאדלייד ארכה כ-10 שנים ונסתיימה ב-1987. ארכו 3017 קמ'. אנחנו מתנהלים עליו. כ-300 קמ' ביום עם קרון נגרר. מערב פרוע אמיתי. בפורט אוגוסטה החלפנו את השמשה הקדמית שנופצה מרסיס אבן ובאליס ספרינג נאלץ לקנות ראש חדש לשנורקל שואב האוויר של מכוניתנו הנאמנה. מישהו גילח אותה באוגוסטה. שיהיה בריא. במערב הפרוע כמו..
מחר מצפינים למרלה. עוד איזה 250 קמ' צפונה, המדבר האדום, סטיוארט הייווי..
.. 250 קמ'.. אני הולך להתקלח ולישון..
הפלינדרז. לא צריך להוסיף אף מילה..
שאריות מאוררוררו
וגבעות אדלייד
11.3.2014
עץ הגומי האדום הענק. אקליפטוס מדברי בן חמש מאות שנה בקניון הקדוש בלב הרי הפלינדרס הצפוניים. החצי (חצי, לא מחצית..) השני. התחלה חדשה. עץ נהדר.
ינדר-yneder 