בשנות ה-90 יזם אברהם כ"ץ-עוז, יו"ר מפעל הפיס דאז ובנה של הציירת הנהדרת ציונה תג'ר, תכנית מיזמי אמנות לבתי ספר ברחבי הארץ. אמנים התחרו ביניהם על הגשת הצעות לעבודה שתוצב במוסד חינוכי שנבחר ע"י הנהלת הפיס והעבודה כולה מומנה באופן נדיב מאוד על ידיה. המיזם כולו היה חיובי ביותר וגישר בין צרכי/יחסי אמן-חברה תוך שהוא מתגמל באופן ראוי מאוד, לשם שינוי, גם את היוצר.
זכיתי בשתי עבודות כאלו. האחת, באשקלון, בוצעה, והשניה, בבאר שבע, נלקחו כספי הפיס שהוקצבו עבורה בידי העיריה לצרכים אחרים (חשובים אני מקווה..).
הכנתי הצעות נוספות עבור בתי ספר שונים. כאן אני עוסק במיזם הבאר שבעי ובהצעה שהגשתי לבי"ס ברחובות.
באר שבע ורחובות הן חלק מנוף ילדותי. ברחובות נולדתי, גדלתי בקיבוץ דורות הדרומי ובבגרותי עברתי לקיבוץ נען, ביתי עד היום. עסקתי אז בטכניקת הבואון פרסקו (ראה רשומת פרסקו). הכנתי סקיצות על גליונות קרטון גדולים (100X80), רישומי אקריל ע"פ ספרי ארכיון שונים שהעלו את רוח ההיסטוריה, תערובת של נוסטלגיה ודוקומנטציה רגשית יותר מאשר אובייקטיבית.
הכוונה היתה ליצור קירות גדולים בשיטת הפרסקו ע"פ המתווים הללו.
במעבר לסטודיו החדש נתקלתי,בין היתר, בעבודות אלו והן עדיין מדברות אלי בשפה של פעם, שפה של חברות ושותפות במולדת חדשה.
ינדר-yneder 